בידספיריט | מכתב עשירות שטרם נראה כמותו,
מכתב עשירות שטרם נראה כמותו, כולו בכתי”ק האדמו”ר רבי אברהם אלימלך מקרלין - ”ויתברך בברכת שמים ברוב הצלחה במעשה ידיו לטובה בשפע רב ויזכה ליתן מתוך נחת והרחבה תמיד” (חלק מהברכות) מכתב ברכות שלא נראה כמותו, עמוס בברכות נדירות לעשירות והצלחה. כולו בעצם בעצם כתב ידו ובחתימתו של קודש הקדשים האדמו”ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין מגדולי אדמו”רי הדורות, והיחיד שצפה בברור את השואה ברוח הקודש. הימים הנוראים, ללא תאריך. רוב מכתביו הנדירים ממילא של הרבי הינם בכתיבת הגבאי, המכתב שלפנינו כולו בכתב יד קדשו של הרבי ובחתימתו. עובדה זו מקבלת משנה חשיבות, בכך שהמכתב כולו מלא בברכות נדירות לעשירות, לנחת, לישועה, לחיים ארוכים, לחתימה טובה, לשנה מבורכת, לקבלת התפילות ועוד - קמיע נדיר בכתי”ק צדיק הדור! את המכתב ממען הרבי אל ר' אהרן הלוי ממונה כולל קרלין. מהמכתב ניתן לראות שיש לנמען חביבות מיוחדת אצל הרבי הקדוש, המכנה אותו בראש המכתב ”ידידי הנכבד ש”ב [-שאר בשרי]”. הרבי הקדוש שמילה מברכותיו מעולם לא שבה ריקם, מכביר בברכות נדירות לעשירות והצלחה: ”ויה”ר מלפני אבינו שבשמים שיקבל ברחמים וברצון את תפילתנו ותהא השנה הזאת שנת גאולה וישועה... ויתברך בברכת שמים ברוב הצלחה במעשה ידיו לטובה בשפע רב, ויזכה ליתן מתוך נחת והרחבה תמיד, ויזכה להחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים לשלום בשנה טובה ומבורכת כאוות נפשו ונפש הדוש”ת, אברהם אלימלך בהה”צ זצ”ל” האדמו”ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין [תרנ”ב-תש”ג], מגדולי אדמו”רי הדורות, כונה ”הבעש”ט של דורו”. היה בנו של האדמו”ר רבי ישראל 'הינוקא' מקרלין. כיהן כאדמו”ר משנת תרפ”ב [1921] לאחר פטירת אביו בפרנקפורט, והיה לאדמו”ר המפורסם מבין אחיו. נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופת ובין חסידיו נמנו אף אדמו”רים לחסידים. ביקר פעמים אחדות בארץ ישראל. ביקורו האחרון היה בשנת תרצ”ט ערב פרוץ השואה, באותו ביקור הוא הרעיש את ארץ הקודש בתפילות ובבכיות, הוא סיפר ברבים שיש בידו מכתב מהבעש”ט שמתאר בדיוק את ההשמדה הקרובה של הנאצים. חסידיו ההמומים מהדברים ניסו לעצור בעדו מלשוב לאירופה, הם תכננו לגנוב את הפספורט של הרבי ולשכב מתחת לגלגלי המכונית, אך הרבי סירב לשמוע והזהיר שמי שיעשה איזו שהיא פעולה - יתחרט על כך. הרבי הפליג בספינה האחרונה שיצאה מהארץ, ונהרג בשואה הוא וצאצאיו. את צעדו תירץ הרבי בדברי חז”ל, שהעוזב את עירו בשעת הסכנה ומציל את עצמו בלבד, הקדוש ברוך הוא שונאו, ובזה אינו חפץ, גם במחיר חייו. טרם עלותו לספינה חילק את חפצי האדמו”רות שלו ואת חפציו האישיים בין חסידיו, יש גרסאות שאפילו את משקפיו מסר להם, באמרו: ”כאשר ירדפו אחרינו בהרים, כבר לא נצטרך אותם יותר”. [1] דף נייר בלאנק. 22x14 ס”מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול.