בידספיריט | חיים ארוכים ומאושרים, טובים ונעימים,

חיים ארוכים ומאושרים, טובים ונעימים, מבורכים: מכתב ברכות נדירות לשנה טובה, עם גילויי ענווה, בכתי”ק גדול הדורות רבינו חיים הלוי מבריסק - מכתב ברכות נדיר [קרוב ל-100 מילים והכל ברכות], בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבן של ישראל הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק. נשלח אל הגאון רבי יהודה החנוכי אב”ד טשעכנאווצי. בריסק דליטא, כ”ח אלול העתר”א [1911]. כפי שניתן לראות מהתאריך, המכתב נשלח בערב ראש השנה, כאיגרת ברכות לשנה טובה, אל הגאון רבי יודל החנוכי שהיה ידוע בדורו כרב חשוב, למרות שרבנותו הייתה בעיירה קטנה. לאחר רשימת הברכות הנדירה והארוכה שהגר”ח מבריסק מברך את הרב הנמען ואת כל בני משפחתו, מבקש הגר”ח בענוותנותו המפורסמת, מאת הגאון רבי יודל שאף הוא יברך אותו (את הגר”ח) ואת כל בני משפחתו, וכאן מופיעה שוב רשימת ברכות מפורטת אותן מבקש הגר”ח להתברך מאת רבי יודל.  הגר”ח מבריסק מברך במכתבו שלפנינו ברכות נדירות: ”אורך ימים ושנות חיים מרובים... הוא וביתו וכל זרעו כולם יעמדו על הברכה להתברך בחיים ארוכים ומאושרים, טובים ונעימים, מבורכים בברכת כל טוב עד תאוות גבעות עולם וברכת עולמים. יהא ביתם מלא ברכה”. כאן מבקש הגר”ח מבריסק מאת הנמען שיברך אף הוא אותו: ”ואבקש להתפלל עלי וכב”ב שי' שנכתב ונחתם לחיים ארוכים מבורכים ומאושרים לעולמים וא-ל עליון יקבל תפילתו ברצון עלינו ועל כל ישראל לטובה”. לקראת סיום מוסיף הגר”ח מבריסק עוד סדרה של ברכות: ”ולחיים טובים וארוכים ומבורכים יכתב ויחתם כ”ג הרמה שי' וכב”ב  שי' לאלתר בספרן של צדיקים גמורים. ברכת מוקירו... חיים הלוי סאלאווייציק, ה' כ”ח אלול העתר”א”. כתבי יד קדשם של גדולי ישראל מכל העדות, מתנגדים כחסידים, נודעו בכל הדורות כקמיעות בדוקים ומנוסים, בפרט ברכות רבות ומפורשות כל כך מאת גדול הדור! להלן שני סיפורים בנושא, העוסקים דווקא בגדולי ישראל שאינם נמנים על עדת החסידים:     הסיפור הראשון מובא בספר חוט המשולש, אודות קמיע שכתב הגאון רבי עקיבא איגר לחולה נוטה למות והחולה כמובן הבריא. הגרעק”א התנה שלא יפתחו את הקמיע, אך לאחר פטירתו פתחו את הקמיע ולא נמצאו בו שום שמות קבליים אלא רק את המשפט הבא: ”בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה”.     הסיפור השני מופיע בספר 'רוח חיים' לרבי חיים מוולאז'ין וז”ל: ”וסופר מאדונינו דוד הגאון בעל הט”ז שאשה אחת צעקה אליו אהה אדוני והנה בני נחלש למות, ויאמר לה התחת אלקים אני? ותאמר: אל התורה שבאדוני אני צועקת כי קב”ה ואורייתא חד הוא. ויאמר לה הלא זאת אעשה לך, הדברי תורה שאני עוסק כעת עם תלמידי אני נותן במתנה להילד אולי בזכותו יחיה, 'כי בדבר הזה תאריכו ימים' כתיב (דברים ל”ב) ובאותה שעה חלצתו חמה! הרי שבכל עסק מהתורה בכח דבקותו זכותו להחיות מתים” עכ”ל. ראוי לשים לב כיצד הגר”ח בברכותיו במכתבו שלפנינו, בדיוק כמו בחידושיו ההלכתיים המפורסמים בהם הוא נוהג להקיף את העניין לכל פרטיו, כך גם בברכותיו שלפנינו הוא מפרט אותן לפרטי פרטים כמו היה זה חוזה משפטי (אולי הגר”ח סבר שיש בפירוט הרב שאינו משתמע לשתי פנים, משום סגולה מיוחדת להתגשמות הברכות; תימוכין יש בכך שהדבר ניכר גם בברכות שהגר”ח מבקש להתברך עבור עצמו). נציין שמלבד היות הגר”ח מבריסק גדול הדור בתורה, הוא נודע בדורו אף בגדולתו העצומה בחכמת הקבלה וגדולי המקובלים היו עולים אליו להציע בפניו את ספקותיהם בקבלה.  הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב”ד בריסק [”רֶבּ חיים”; תרי”ג-תרע”ח], מגדולי הדמויות הרבניות בעם ישראל ואבי שיטת הלימוד הישיבתית הנהוגה בימינו. נולד בוולוז'ין כבן שני לגאון רב יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק. נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי”ב.     השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת, עד שנוהגים לחלק את צורת הלימוד לשניים, לפני תקופת ר' חיים ואחריה. הוא נהג לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל”שני דינים” שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב”ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים. אופיינית לו החלוקה בין ”חפצא” לבין ”גברא” - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם.      חידושי תורתו, נדפסו לאחר פטירתו בספר ”חידושי רבינו חיים הלוי” על הרמב”ם, שנדפס ע”י בנו הגרי”ז (בריסק, תרצ”ו). ספר זה הפך כמעט מיד לאחד הספרים העיוניים החשובים ביותר שנכתבו אי פעם והוא מוזכר ללא הרף בכל ספרי העיון שנדפסו אחריו הנמען  הגאון רבי יהודה יודל החנוכי אב”ד טשעכנאווצי [ציחנוביץ; תרי”ז-תרפ”ג], צאצא למשפחה של שבעה עשר דורות של רבנים, מחותנו של הסבא מסלובודקה' וזקנו של רבי נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר. עוד בנערותו ניכרו בו כשרונות גאוניים והיה מפורסם בשם 'העילוי מברסטוביצה'.     הוא נחשב כגדול בתורה ורבים היו פונים אליו בענייני ממונות לא פעם ישב כדיין בבית הדין עם הרב קאמאי. כך ידוע שהגר”ח מבריסק הזמין אותו מידי פעם לשבת אתו בדיני תורה של עניינים מסובכים.      כתביו וחידושיו של הרב החנוכי נשרפו בשריפה הגדולה שהוצתה על יד הקוזקים בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה באותה העת ידוע על מספר רבנים שעזבו את קהילותיהם ונמלטו לרוסיה אך הרב החנוכי גמר אומר שלא לעזוב את המקום הוא נשא את כל התלאות והסבל יחד עם אנשי קהילתו בעיירה ודחה הזמנות רבות לשמש כרב בעיירות גדולות אחרות הרב החנוכי שימש בתפקידו במשך שלושים ושבע שנים עד פטירתו.  [1] גלויה. 14X9 ס”מ.  מצב טוב. קמט במרכז הגלויה. כתמים.