בידספיריט | שיח שרפי קודש: מכתב ה'לחם

שיח שרפי קודש: מכתב ה'לחם שלמה' משאמלויא אל הרוגוטשובער - מכתב ארוך [כ-23 שורות] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן עהרענרייך אב”ד שאמלויא. נשלח אל שר התורה הגאון האדיר רבי יוסף ראזין מרוגוטשוב, רבה החסידי של דווינסק. המכתב עוסק בספריהם הנודעים של שני האישים. שאמלויא, תרפ”ט [1928].  את מכתבו פותח הגרש”ז בשורת תארים אל הנמען, כיאה וכיאות לגאון אדיר, שהיה כידוע 'חד בדרא': ”שלומים אלף לשר האלף, כבוד יד”ע וידיד נפש כל חי, הרב הגאון האמתי, שר התורה והחכמה, כקש”ת מו”ה יוסף ראזין אבד”ק דווינסק שליט”א”. אחר דרישת השלום, כותב הגרש”ז כי הוא שולח לו את ספר הראב”ן אשר הוציא לאור ”עם ביאורי אבן שלמה, והגהתיו כפי הנלע”ד מתחילתו ועד סופו, בחמלת השם עלי... ויואיל ג”כ לכבדני בספריו של הד”ג אשר הוציא לאור עולם”. הרוגוצ'ובר, אשר היה גאון בסדר גודל בלתי נתפס, נהג פעמים רבות לזלזל בפלפולי סרק. מסופר כי פעם אחת השיב לאחד מתלמידי הגה”ק רבי אלחנן ווסרמן, כי סברותיו הן ”סברות של סוס”... וכאשר פנה רבי אלחנן בתמיהה, השיבו הרוגוצ'ובר כי ”הסוסים שלי יודעים ללמוד”... בפעם אחרת אמר לרב מסוים כי הוא אינו 'בקי', אלא 'בוק'... בשל האמור, חידושים ופלפולים שזכו להערכתו של הרוגוצו'בר, זכו מיידית להערכתם של שאר חכמי הדור. ייתכן שזו הסיבה שהגה”ק מאמלויא כותב אליו במכתבו שלפנינו ”וזאת יהי' שכרי, אם כ”ג שי' ישים עיונו בו, ויודיעינו קבלתו ואם הוטב בעיניו הטהורים. ומה מאוד ישמח לבי אם ימצא מלאכתי חן בעיניו...”. השולח רבי שלמה זלמן עהרנרייך ([תרכ”ג-תש”ד] , רבה הנודע של שאמלוי ומגדולי רבני הונגריה–טרנסלבניה לפני השואה. כיהן כרבה של טשאבא, ואחר כך כרבה של שאמלוי במשך כ 40 שנה עד שנרצח בשואה בחודש סיון תש”ד. שימש גם כראש ישיבה וחיבר ספרים רבים ונתפרסם בעיקר על שם סדרת ספריו 'שאלות ותשובות לחם שלמה' שעל שמם נקרא (מלבדם חיבר עוד כארבעים חיבורים). ה'לחם שלמה' נודע כאחד הרבנים והפוסקים החשובים בדורו והיה מחסידי ותלמידי בעל ”קדושת יום טוב” מסיגט.     בתקופת השואה ב'גטו שימלוי', המשיך להדפיס את חידושי תורתו. בתשובה לטענה נגדו כי הוא עוסק בפרסום ספרים בשעה שיהודים בצרה השיב: ”אדרבא, היא הנותנת! להראות את אחינו בני ישראל כי אנחנו בטוחים בהקב”ה שאל יעזבנו ואל יטשנו... ולמרות הצרות אנו משתעשעים בתורתנו הקדושה ומסייעים שייצאו לאור ספרים חדשים ספרי חכמה ודעת. בזה אנו מראים גודל אהבת התורה שבקרבנו וזכות אהבת התורה הקדושה תגן עלינו.”     בגטו שימלוי הוצע לו להימלט לרומניה, אך הוא השיב שזו הזדמנות לקיים מצוות קידוש השם שלא כל דור זוכה לה, ושאינו רשאי להוציא עצמו מן הכלל. בקונטרס האחרון שלו נכתב המשפט המזעזע: ”גמרתי קונטרס זה ביום ה' לסדר מצורע, שנת תש”ד שהיא עת צרה ליעקב וממנה יוושע...” (הקונטרס שרד אצל גוי בשימלוי, ויצא לאור בתשכ”ו במסגרת ספר ”המאור” של הרז”ה עם פירוש ”מאורות שלמה”). ובאותה השנה הוא עלה על המוקד יחד עם בני קהילתו, ממש לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. הנמען רבי יוסף רוז'ין [תרי”ח-תרצ”ו] , דמות פלאית, ניתן לומר 'חד פעמית', בגאונותו העצומה ובכושר זיכרון פנומלי שאין שני לו, עד כדי שליטה מוחלטת בכל חלקי התורה, דבר שהיה נחשב אז ל'על אנושי', בפרט לפני עידן המחשב.     האגדה מספרת שהוא היה כותב שני מכתבים שונים, בשתי ידיו, בבת אחת. גם המשכילים בדורו התבטאו עליו: כי מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים. רבי יוסף רוז'ין נולד בעיירה רוגוטשוב ועל שמה נקרא. הוא נמנה על חסידי חב”ד - קאפוסט. בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל 'בית הלוי'. ובמשך כארבעים שנה כיהן כרב החסידי בעיר דווינסק, לצד רבי מאיר שמחה הכהן בעל האור שמח.     את חידושי תורתו כתב בהערות קצרות בלבד. לפני מלחמת העולם השניה, במאמצים רבים הצליחה בתו לצלם את כתבי היד שלו ולשלוח לאמריקה. ברבות הימים הרב מנחם מנדל כשר הוציא לאור חלק מדברי התורה שנשלחו. [1] דף נייר. 19.5X10.5 ס”מ. הכול בכתי”ק בלשון הקודש ומעט לועזית. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים בהירים.