בידספיריט | מכתב נדיר במיוחד בחתי”ק האדמו”ר

מכתב נדיר במיוחד בחתי”ק האדמו”ר רבי יהושע הלברשטאם מדאלינא - מכתב ארוך מאת האדמו”ר הקדוש רבי יהושע הלברשטאם מדולינא, נינו של גדול אדמו”רי גליציה מרנא הדברי חיים מצאנז. האלמין, י”א ניסן שנת ”ותער”ב” [תרע”ח]. כתיבת סופר בחתימת יד קדשו של האדמו”ר. מכתבים ממנו נדירים באופן מיוחד.   המכתב מיועד לנדיבי עם, ובו מבקש האדמו”ר לתמוך בהרה”צ רבי יום טוב ליפמן ראבין, בנו של הגאון רבי שמואל אהרן ראבין אב”ד קארטשין גדול תלמידי הדברי חיים מצאנז. מברך האדמו”ר את התורמים ”וזכות הצדקה וזכות המצוה כי רבה הוא עד למאוד, יגן עליהם ויצליחו בכל אVRשר יפנו, וישמור אותם השי”ת מכל רע ופגעי הזמן... ונזכה במהרה לביאת ג”צ בבי”א”. בסיום המכתב מופיעה חתימת יד קדשו הנדירה של האדמו”ר ”הק' יהושע הלברשטאם בהרה”ק [רבי משה מבארדיוב] וחתן הרב הצדיק זללה”ה [רבי יהודה צבי אייכנשטיין מזידיטשוב-דולינא]”. בסמוך לחתימה מוטבעת חותמתו האישית ”יהושע הלברשטאם אבד”ק דאלינא והגליל יע”א”. האדמו”ר הקדוש רבי יהושע הלברשטאם [תרל”ח-תש”ג בערך] , בנו של האדמו”ר רבי משה מבארדיוב, בנו של האדמו”ר רבי ברוך מגורליץ, בנו של האדמו”ר רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים. חתנו של האדמו”ר הקדוש רבי יהודה צבי אייכנשטיין מזידיטשוב-דולינא, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרס”ט, עלה לכהן על מקומו באדמו”רות וברבנות. בימי המלחמה העולמית הראשונה ברח לעיירה האלמין (ובתקופה זו נכתב המכתב שלפנינו), ובשנת תרפ”ב חזר לדולינא. נרצח על קידוש השם על ידי הנאצים. על פי אחת מגרסאות העדים,  הנאצים גזרו את גורלו לתליה בכיכר העיר. בעת שעמד ע”ג במת התליה, ביקש שיאפשרו לו להתפלל תפילת 'נשמת כל חי'. לאחר שקיבל את רשותם, התעטף בטליתו ואמר 'נשמת' בנוסח זידיטשויב בהשתפכות הנפש, וכשסיים אמר לתליין: נו, נו!... אביו של רבי יו”ט ליפמן - הגה”ק רבי שמואל אהרן ראבין ב”ד קורטשין [תקפ”ה-תרל”ז] , מגדולי רבני פולין-גליציה ומגדולי תלמידיו של האדמו”ר הדברי חיים מצאנז. נולד לאביו רבי צבי אלעזר מדייני קראקא, אף הוא מתלמידי מרנא הדברי חיים. כיהן ברבנות בזבארוב (גבול הונגריה-גליציה) ומשנת תרכ”ז כיהן ברבנות קורטשין. בשנת תרל”ה נבחר ע”י הדברי חיים לערוך ספר תשובותיו בחלקו השני, וכשכר על כך שילם הדברי חיים על הוצאות הדפסת ספרו של רבי שמואל אהרן 'בית אהרן' על ענייני מסכת גיטין. התכתב עם גדולי דורו וגאוני גאליציה השואל ומשיב ורבי שלמה קלוגער. רבה של העיר קארטשין. נפטר בקארלסבאד ביום כ”ז תמוז שנת תרל”ז בגיל צעיר וארונו הובא לעיר קראקא שם בא למנוחות בסביבות קבר אביו שנפטר שם בשנת תרכ”ח. ספרו בית אהרן, על הלכות גיטין (למברג, תרל”ו).    שני בניו עלו לירושלים; ר' מנחם מענדל ראבין בעמח”ס עיני מנחם, עלה לאר”י ושימש שם כנציגם של הכולל רמעבה”נ מגאליציא, בשנת תרמ”ט נסע לקברי צדיקים לערי הגליל ולהיות במירון ביומא דהילולא רבא ל”ג בעומר, אח”כ פרסם את מסעו בשם 'מסע מירון וערי הגליל'. בנו השני ר' יו”ט ליפמאן ראבין, נפטר ביום כ”ג תמוז תרפ”ט ומנו”כ במרומי הר הזיתים. [1] דף נייר כפול, עמוד אחד כתוב. 21x17 ס”מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק וקרעי ללא חסרון טקסט, עם מילוי נייר. המכתב עבר שיקום אמנותי.