בידספיריט | מכתב היסטורי-פולמוסי חשוב בכתי”ק ה'עטרת

מכתב היסטורי-פולמוסי חשוב בכתי”ק ה'עטרת ישועה' מדז'יקוב. דז'יקוב, תרס”ט - מכתב היסטורי-פולמוסי חשוב ונאה. כולו [כ-120 מילים] בכתב יד קדשו, בחתימתו ובחותמתו של האדמו”ר רבי יהושע הורוויץ מדז'יקוב בעל ה'עטרת ישועה', מגדולי אדמ”ורי ומנהיגי דורו. דז'יקוב, תרס”ט [1908]. מכתב ציבורי נאה במיוחד. רקע: בשנת תרס”ח פרצה מחלוקת גדולה בין חסידי וויזניץ וסיגוט; חסידי וויזניץ בקשו שרבם בעל 'אהבת ישראל', ימשיך לשמש 'נשיא כולל מארמרוש' בצפת, ואילו חסידי סיגוט ביקשו, שרבם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל 'עצי חיים' (תרמ”א-תרפ”ו), ישמש כנשיא הכולל.     לאחר ריב ומדון שנמשכו תקופה קצרה הסכימו שני הצדדים להביא את טענותיהם לפני בית-דין של חמשה: זה בורר לו שנים וזה בורר לו שנים והארבעה בחרו בדיין החמישי, בעל 'ערוגת הבשם' רבה של חוסט. בית הדין הכריע לחלק את מארמארוש לשניים; בחלק אחד ישמש ה'אהבת ישראל' כנשיא ובחלק השני בעל ה'עצי חיים'.     פולמוס זה גרם למלחמת אחים בתוככי היהדות האורתודוקסית במדינה. מדי יום פרחו באוויר כתבי-פלסתר אלה מזכים ואלה מחייבים, ידידים נתרחקו, והשנאה בין הקרובים התפשטה, קלקלה את השורה ועיוורה את העיניים, עד שלא ידעו להבחין עוד בין כבוד יחיד וכבוד רבים. שם שמים וכבוד ישראל נתחללו. ה'עטרת ישועה' מורה במכתבו הציבורי שלפנינו: ”על דבר השערוריה הנעשה במחוז מארמרוש... לזאת באנו להזהיר באזהרה רבה על הנותנים מעות אה”ק בישובים השייכים לסיגוט שלא יתנו המעות להגובים בלתי... ליד הממונה הנבחר מנשיא ואמרכל דוויזניצא”. בסיום המכתב מברך האדמו”ר: ”ובטוחים אנחנו באלה, כי אחב”י הישרים והתמימים ישמעו לקול הורים ומורים, ובגלל זאת יתברכו בברכה המשולשת בתורה”. (המכתב נדפס בקובץ 'נחלת צבי' ח' בני ברק תשנ”ג, עמ' קיח-קיט). האדמו”ר רבי יהושע הורוויץ מדז'יקוב [תר”ח-תרע”ג], מגדולי אדמור”י ומנהיגי דורו, וממייסדי 'מחזיקי הדת', מכונה על שם ספרו בעל ה'עטרת ישועה'. בנו של ה'אמרי נועם' (בן הרה”ק רבי אלעזר מדזיקוב בן הרה”ק נפתלי צבי מרופשיץ).     נחשב ל”עילוי” ובגיל 18 סיים את כתיבת ספרו, ”עמק הלכה” על סוגיות הש”ס. רבי יוסף שאול נתנזון כותב עליו בהסכמתו לספ רו ”עמק הלכה”: ”ולפי מעט השנים הרבה מקנתו וראיתי איל מנגח ימה וצפונה על הדרך הנהוג לפנים, כמו ספר ”דורש לציון” להגאון בעל נודע ביהודא”.     בשנת תרל”ז נפטר אביו, ”האמרי נועם”, והוא החל לכהן כאדמו”ר בדז'יקוב במקום אביו. למדנותו, מנהיגותו וכישרונו המוזיקלי משכו אליו אלפי חסידים.     היה מעורה בהנהגה הציבורית של דורו, השתתף ונאם בכינוס הרבנים בלבוב, בשנת תרל”ט, אז הוחלט על הקמת תנועת מחזיקי הדת; למרות גילו הצעיר אז (31) ישב ליד רבי יהושע מבעלז מזקני האדמו”רים באותה עת.      רבים מניגוניו שהלחין, השתמרו בחסידות ויז'ניץ, כמו ה”אשת חיל” בניגון דז'יקוב אותו נהג רבי חיים מאיר לשיר בשבתות שלפני יום ההילולא של אדמו”רי דז'יקוב. גם לקטעים מסוימים בתפילה התאים מניגוניו, כמו ”יחדשהו” לשבת מברכים. [1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 25.5X21 ס”מ.  מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול, קמטים וכתמים קלים. המכתב עבר שיקום אמנותי.