בידספיריט | מכתב נדיר ביותר מאת ה'אהבת

מכתב נדיר ביותר מאת ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ, ימים ספורים לפני פטירתו! - וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים לִפְנֵי מוֹתוֹ מכתב נאה, חשוב ונדיר בחתימת יד קדשו של גדול אדמו”רי רומניה הרה”ק רבי ישראל הגר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ, אל הגאון רבי משולם ראטה אב”ד טשערנוביץ. גרוסווארדיין, יום חמישי פרשת אחרי-מות קדושים [ט”ו אייר], תרצ”ו. בראש הדף מופיעה חותמתו האישית של האדמו”ר: ”ישראל בה”הצ מו”הרב זצלל”הה מוויזניצא”. בראשית המכתב מברך ה'אהבת ישראל' את הגאון רבי משולם ראטה בברכת מזל-טוב לרגל התעטרותו ב”כתר הרבנות בטשערנאוויטץ”. איש האלוקים מברך בימיו האחרונים ברכות רבנות נדירות: ”וכן אברכו שיזכה לישב על מי מנוחות באהלה של תורה על כסא מלכותו באריכות ימים ושנים וכ”ט... הק' ישראל בה”הצ מו”הרב זצלל”הה”. בהמשך, לאורך רוב המכתב, מחלה הרבי הקדוש בתחנונים ממש את פני רבי משולם ראטה, שימצא משרה אצל הקהל עבור ”החסיד מו”ה מנחם דוב מיללער המתגורר במחנהו בלי משען ומשענה”, הרבי מפציר ומשכנע במעלותיו של המדובר ”איש ישר ומלאכתו יעשה באמונה שלמה... ובעתים הללו קשה למצוא איש כזה”. את המכתב שלפנינו כתב ה'אהבת ישראל' בימיו האחרונים עלי אדמות, טרם עלותו בסערה השמימה בב' סיון באותה השנה. אחד המכתבים האחרונים שכתב בימי חייו (אולי האחרון שבהם). הרבי שכבר חלה את חוליו האחרון, מתחזק ומתאמץ ממיטת חוליו עבור עשיית טובה ליהודי ועוד בכזאת מן הרחבה, כאילו ישב בנאות דשא וכל עיתותיו בידו. כל כך סמלי לרבי הקדוש שכל ימיו היו מהות של 'אהבת ישראל'. האדמו”ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' [תר”כ- תרצ”ו], נולד לאדמו”ר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, בעיירה ויז'ניץ. נקרא על שם חותן סבו, רבי ישראל מרוז'ין. למד אצל סבו רבי מנחם מנדל, ה”צמח צדיק”. בשנת ה'תרל”ה נישא לבת ה”אמרי נועם” מדז'יקוב.     עם פטירת אביו בשנת ה'תרנ”ג, מונה לאדמו”ר לחסידי ויז'ניץ, והוא בן 32. לחצרו השתייכו אלפי יהודים מבוקובינה, גליציה והונגריה. הוא הקים את ישיבת בית ישראל בוויז'ניץ, שבראשה עמד בנו רבי מנחם מנדל.      בשנת תרע”ה הגיע עם פמלייתו לגרויסוורדיין (אורדאה) שבטרנסילבניה, ממנה נשלח המכתב שלפנינו. עד אז הייתה הקהילה היהודית בעיר זו רחוקה מאווירה חסידית. רבי ישראל נודע כ”בעל מופת” בקרב יהודים וגויים. התפרסם במיוחד באהבת ישראל לכל אדם בכלל ובאהבתו לכל חסיד כבנו חביבו.      האהבת ישראל נפטר בליל שבת, ב' בסיוון ה'תרצ”ו, ונקבר בגרויסוורדיין. לאחר קום המדינה, בי”ג באדר ה'תש”י, הועלה ארונו מרומניה, במאמצים ששותפו בהם מנהיגי רומניה וישראל. הוא נטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על קברו הוקם אוהל שבו נטמנו לימים גם רוב צאצאיו, אדמור”י החסידות שהלכו לעולמם, [1] דף נייר כפול. 22.5X14.5 ס”מ. כתיבת הגבאי בחתימת יד קדשו של האדמו”ר. מצב טוב מאוד. סימני קיפול, כמה כתמי זמן בהירים.