בידספיריט | כתב שד”רות נאה ונדיר, בחתי”ק

כתב שד”רות נאה ונדיר, בחתי”ק האדמו”ר רבי דוד'ל מלעלוב וה'תורת חסד' מלובלין - ”ודוד מלכם בראשם”  מכתב שד”רות ארוך ונאה, עבור השד”רים רבי אלטר ווינשטוק ורבי פישל לינדר. בחתימת יד קדשם של צדיקי ירושלים נשיאי כולל פולין, גדול אדמו”רי ארץ ישראל הרה”ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, הגה”ק רבי שלמה זלמן בהר”ן לעווי, וגאון הגאונים בעל ה'תורת חסד' מלובלין (עם תוספת בכתי”ק). ירושלים, תרס”א [1901]. במכתבם הארוך והנדיר, מתארים קדושי ירושלים במילים מזעזעות את המצב הנורא השורר בארץ. בספרי ההיסטוריה מוזכר רבות אודות הרעב והמגיפה בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). במכתב שלפנינו מתארים הצדיקים רעב נוסף שהתרחש כ-15 שנים קודם לכן, שאף הוא גרר אחריו מגיפה ובעקבותיהם נקלע כולל פולין ”בעול חובות גדולות ועצומות”. ”...אחיכם בני פולין תושבי עיה”ק ירוש[לים] תו”ב, הנם היום ברעה גדולה מאד, רעבים ללחם וצמאים למים בלי שום הפרזה כלל, כי כל ימות החורף היתה השמים כנחושה, אל יורה ואל מלקוש. ולבינו יסתער בקרבינו בראותינו כי כשל כוחינו ואזלת ידינו לנהלם בלחם ומים, כי לדאבון לבינו חמת ה' נתכה על עירינו זה שלוש שנים, והוכחנו במכאובות ומחלות אנושות אשר בעוה”ר השמה את עירנו... ולבינו ימס כמים בראותינו עדה גדולה ונכבדה, בעלת אלף וחמש מאות נפש כ”י, דמם נגר כמים במורד...”  לאחר החתימות נוסף קטע שלם בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון האדיר בעל ה'תורת חסד' מלובלין: ”גם אני לא יכלתי להתאפק מלבקש רחמים בעד עניי כולל ווארשא, שיחישו עזרה ע”י המשולחים הנ”ל, ולחזק ידיהם בכל יכלתם. ומצוה רבה זו תעמוד להם, ויבא שכמ”ה [שכרם מן השמים] בזה ובבא בכל ברכות טוב, ד'[ברי] המעתיר שניאור זלמן שהי' אבד”ק לובלין, וכעת פעה”ק”. (מכתבים וחתימות ממנו הם נדירים מאוד). בתחילת ובסיום המכתב מברכים הצדיקים את התורמים בברכות עצומות: ”ובזכות זה ירחם ה' עליכם לשמרכם מכל רע, ולהשיבכם אל המנוחה ואל הנחלה, בשוב ה' את שבות עמו בעלות לציון מושיעים ודוד מלכם בראשם בב”א”. בשולי המכתב מוטבעת חותמת האדמו”ר מלעלוב ”דוד צבי שלמה בהרה”צ ה”ק ר' אלעזר מנחם בידערמאן זצללה”ה”, וכן חותמת גדולה במיוחד (בקוטר 5.5 ס”מ) של ”מחוז פולין הישובים בארבע ארצות החיים: ירושלם, חברון, צפת, טבריא תו”א”. המשולחים הנזכרים - רבי אלטר מנחם קלונימוס ב”ר ברוך בנימין זאב ווינשטוק, ורבי יחיאל פישל ב”ר יהודה ליב לינדר, שניהם מנקיי הדעת שבירושלים של מעלה, ומצאצאיהם משפחות עניפות וחשובות. האגדה החסידית מספרת שבעקבות אותם ”חובות גדולות ועצומות” אסרה הממשלה הטורקית את האדמו”ר רבי דוד'ל מלעלוב בערב פסח בבית הכלא ולא הסכימו לשחררו אלא לאחר כיסוי החובות. חג הפסח התקרב והרבי הקדוש יושב בבית האסורים. עד שהאדמו”ר מגור בעל ה'שפת אמת' והגה”ק בעל ה'אבני נזר' בכבודם ובעצמם עמדו לצד חביות ענקיות ריקות במרכז היהודי של העיר וורשה והתרימו את יהודי העיר, בסוף היום נתמלאו החביות בכסף עד גדותיהם והושג הסכום הדרוש לשחרורו של הרבי מבית האסורים. האדמו”ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן [תר”ד-תרע”ח], גדול אדמו”רי ארץ ישראל ומנהיג קהילות החסידים. בנו של האדמו”ר רבי אלעזר מנדל מלעלוב ונכדו של החוזה מלובלין.      קדוש וטהור היה הרבי מנעוריו. בשנת תר”י כאשר נסע סבו האדמו”ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו ”עינים מאירות ובהירות”. במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה”בית אהרן”. אביו האדמו”ר רבי אלעזר מנחם מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה”שויתי”. הגה”ק בעל ”ישמח ישראל” מאלכסנדר כנהו בשם ”ספר תורה”. רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא ”צדיק הדור”.      הרבי היה ממונה על כולל ורשה ופעל להרחבת היישוב ותמיכה ביוצאי פולין. כן עמד בראש ישיבת חיי עולם הירושלמית. היה נערץ על כל תושבי העיר מתנגדים כחסידים, כולל היישוב הערבי והשלטונות הטורקיים, ובכל עת צרה כללית או פרטית היו משחרים לפתחו לברכה וישועה. דברי תורתו יצאו בספר ”לקוטי דברי דוד”, ירושלים תשכ”ח. הגאון רבי שניאור זלמן פראדקין-לאדיער [תק”צ-תרס”ב], כונה בעל ה”תורת חסד” מלובלין, נודע מגיל צעיר כ”עילוי” וגאון מופלג והיה אחד מגאוני דורו המפורסמים.       נולד בלאדי והיה מגדולי תלמידי האדמו”ר מליובאוויטש בעל ה'צמח צדק'. בצעירותו כיהן כרבה של הקהילה החסידית בדווינסק ומשנת תרכ”ח כיהן כאב”ד לובלין במשך 28 שנים.      בשנת תרנ”ב עלה לירושלים, הוכר כאחד מגדולי התורה בירושלים והיה ראש בית הדין 'חסידים' בירושלים עד לפטירתו. על מצבתו נכתב ”רבן של כל ישראל”. הגה”ק רבי שלמה זלמן בהר”ן לעווי [תקצ”ה-תר”ע], מגדולי ירושלים המתנגדית ומראשי עסקניה. גאון עניו וקדוש, כיהן כראש ישיבה ב”ישיבת הר”ן” שהקים לזכר אביו הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק.     בין תלמידיו הבולטים היה אחיו הרב דוד בהר”ן והרב גרשון לפידות. עם עלייתו ארצה של הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין - המהרי”ל דיסקין. הוא הסתופף בקבוצת תלמידיו הקרובה שכונתה 'חבורת האריות' והפך להיות לאיש סודו של המהרי”ל. נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים ולימים אף שימש כדיין בבית הדין של המהרי”ל.      [1] דף נייר, 29X23 ס”מ בקירוב. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים משוקמים מקצועית בקיפולים, עם פגיעה במספר תיבות.