בידספיריט | מכתב בכתי”ק האדמו”ר רבי קלונימוס

מכתב בכתי”ק האדמו”ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה בעל ה'חובת התלמידים' - מכתב מעניין וארוך, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו המלאה של האדמו”ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסעצנא, מחבר הספר הנודע 'חובת התלמידים'. פיאסעצנא-ווארשא, תרע”ג [1913]. המכתב שלפנינו נשלח אל ”ש”ב וידידי, הרה”ח המפואר, בנש”ק שלשלת היוחסין וכו', כש”ת מו”ה אשר יחזקאל שליט”א”. המכתב עוסק כנראה בענייני ציבור ורבינו מזכיר במכתב אישים רבים, מהם בשמם ומהם בראשי תיבות בלבד, ביניהם ”הה”צ מראדזין שליט”א (לא יתערב בדבר הזה!)”. בסיום המכתב חותם האדמו”ר את שמו בחתימתו המלאה: ”קלונימוס קלמיש בהה”צ מוהר”א, חתן הה”צ מוהרי”מ זצלל”ה”. רבינו אינו מציין את שם משפחתו של הנמען. ייתכן והוא רבי אשר יחזקאל הלוי הורוויץ, צאצא למשפחות גדולי האדמו”רים משושלות חב”ד, קרלין ואמדור, שמספר מנהיגים ניסו להכתירו כאדמו”ר, אך הוא התנגד. כיהן כראש קהילת חב”ד בצפת. אחד מבניו הוא הגאון רבי ישעיה הורוויץ מח”ס פרדס הארץ ועוד. נפטר בשנת תר”פ. הרה”ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא [תרמ”ט- תש”ד] , בנו של הרה”ק רבי אלימלך מגרודז'יסק. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. במקביל לאדמו”רותו בפיאסצנא, יסד האדמו”ר את ישיבת 'דעת משה' בוורשה ושימש בה כראש ישיבה (למרות שמעמדו של ראש ישיבה בפולין היה פחות בהרבה מזה של אדמו”ר), באומרו: ”לחסידים המבוגרים יש להיכן ללכת וממי ללמוד, לא חסרים רבי'ים שיקרבו אותם. אני רוצה לקרב דווקא את צעירי הצאן, שלא ירעו בשדות זרים”.     רבי קלונימוס קלמיש נודע בספרי ההדרכה שחיבר 'חובת התלמידים', 'חובת האברכים', 'אש קודש' וספרים נוספים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד רבי קלונימוס קלמיש בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו”ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף.     בגטו עשה האדמו”ר מאמצים עילאיים בכדי לשמור על מסגרת החיים היהודיים. לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה; לקיים את מסגרת החגים - אפיית מצה בפסח וכדומה; קיום ברית מילה, ועוד. הוא ערך את שולחנותיו הטהורים, בלב התופת, במרתפים נסתרים של מפעלים נטושים, בהם התקבצו מאות ואלפים מהנשמות השבורות והגופים ההרוסים, שבדרשות החיזוק שהרבי נשא בפניהם, הוא רומם אותם מתוך עמק הבכא אל גבהים רוחניים.     אותן דרשות מרטיטות קובצו על ידיו לספר 'אש קודש'. אותו קבר מתחת להריסות של בניין בגטו, וצירף לו מכתב בו ביקש שאם ימצא מישהו את הכתבים, שיקח אותם לארץ ישראל ויוציאם לאור (וכך אכן היה). לאחר מרד גטו ורשה, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. שם נרצח, יחד עם שאר יהודי המחנה. [1] דף נייר. 21X27 ס”מ בקירוב. בלנק רשמי. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של בעל ה'חובת התלמידים'. מצב טוב מאוד. סימני קיפול ומעט בלאי, כתמים בהירים. המכתב עבר שיקום אמנותי.