בידספיריט | היסטורי: מכתב סוער ומזעזע שנכתב

היסטורי: מכתב סוער ומזעזע שנכתב בדם ליבו של ה'שדי חמד', כנגד פתיחת בית ספר 'אליאנס' בעיר האבות חברון - מכתב ארוך [למעלה מ-50 שורות!] בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הנודע רבי חיים חזקיהו מדיני אב”ד חברון, מחבר האנציקלופדיה התורנית האדירה 'שדי חמד'. נשלח אל רבני ירושלים - רבי שמואל שמואל סלאנט, ורבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, האדר”ת. [חברון, סיון תרס”ד]. במכתב מגולל השדי חמד את פעילותו באחת ממלחמותיו החשובות ביותר של (אם לא החשובה שבהן), אשר בה הוא הרעיש את העולם והפעיל את כל כובד משקל השפעתו - פרשת הקמת בית הספר של חברת 'כל ישראל חברים' הצרפתית, המכונה  'כי”ח - אליאנס'. בית הספר שילב לימודי חול, ושררה בו רוח הפתיחות (ובשלב מאוחר אף הציונות), ועל כן התקיימה כלפיו התנגדות ארוכת שנים ורחבת ארצות. להרחבה אודות בית הספר בחברון גלול למטה. השדי חמד אשר כדבריו הוא ”כחח”מ [כחכם, מליצה על שמו - חיים חזקיהו מדיני] הרואה את הנולד”, התנגד בצורה יוצאת דופן לפתיחת בית הספר, וראה בו מעשה שטן. השד”ח אשר כבר היה באחרית ימיו אזר את שארית כוחותיו, ויצא למלחמה נואשת. הוא כותב בחריפות רבה ובצער נוקב ”...כי במכתב  זה הנני עומד לפניהם בפיק ברכים בידי רועדות, בלב נשבר, בדמע עיני מכתב נפשי ולבבי, עד כי חלילה יש לומר למה לי חיים... שינתי נדדה מעיני, ואין כח בידי לאחוז בקן קולמוסי, לתאר גודל צערי. ואם הי' לי באפשרות כעוף הפורח, הייתי בא בעצמי לפני הדרת גאונם ומבקש ומתחנן נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי, חוסו ורחמו רבותי על כבוד ה' ותורתו הקדושה, חוסו על כבוד אבותינו הקדושים זיע”א...”. בסיום המכתב מבקשם לערוך כנס ולטכס עצה כנגד מעשה שטן זה. ומסיים ”כותב וחותם בדמע, עין במר תבכה, בלב נשבר ונדכה, הצב”י חיים חזקיאו מדיני, המכונה חח”מ הי”ו”. בסמוך לחתימה הוטבעה חותמתו האישית. רבי חיים חזקיהו מדיני [תקצ”ג-תרס”ה] , מגדולי האחרונים. אב”ד קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים, ולאחר מכן אב”ד חברון. מכונה לרוב 'השדי חמד' על שם סדרת ספריו הנודעת. הוסמך להוראה בגיל 13 שנה. בגיל צעיר נשא אשה ובחופתו השתתפו כל גדולי הדור. שמו הלך למרחוק, ומכל העולם פנו אליו בשאלות. [1] דף נייר כפול, [2] עמודים כתובים. 29 ס”מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול עם קרעים קלים ונקבים בודדים ללא חסרון טקסט. כתמי זמן.    - - - - - חברון, השדי חמד, ובית הספר כי”ח: ההתנגדות בקרב בני הישוב הישן בארץ ישראל לפתיחת בתי הספר החדשים אשר בהם שולבו לימודי חול, החלה כבר בראשית שנות הת”ר, עם הצעתו של מונטיפיורי לייסד בית ספר, הצעה שלא יצאה לפועל. בשנת תרט”ז ייסד לודוויג פרנקל בירושלים את ביה”ס 'למל', אשר רבנים רבים, בעיקר מהעדה הפרושית, התנגדו לו נחרצות.    בשנת תרל”ג יצא חרם כולל על בתי הספר, עליו חתמו מאות רבנים ובניהם גם רבני חברון - רבי אליהו סלימאן מאני,   רבי שמעון מנשה חייקין, ועוד.    בשנת תרס”ג הגיע לחברון פעיל ירושלמי, על מנת לייסד שם את בית ספר של כי”ח - אליאנס. השדי חמד שלח מכתב למנהלי הכי”ח בפאריס ובו כתב ”כבוד ראשי ומנהלי בתי הספר אליאנס בעיר פריז. אם חפצים אתם בחיים שלי, אבקש לא לעשות בית ספר בחברון ”. המכתב פעל את פעולתו - המנהלים השיבו לו כי לא יפתחו בי”ס, אך לזמן קצר בלבד.    בשנת תרס”ד הגיע שוב אותו הפעיל, ופתח את בית הספר, ללא התחשבות בדעת רב העיר. השדי חמד הודיע שהוא מתפטר מתפקידו, בתקוה שהדבר יזעזע את התושבים. לאחר זמן קצר ראה כי התפטרותו לא שינתה דבר, ועל כן הודיע כי הוא חוזר לרבנות, ויפעיל את כל כוח השפעתו לסגור את שערי ביה”ס.   על פי המסופר השדי חמד ביומו האחרון, ציוה את יורש רבנותו - רבי סלימאן מני, שלא ייתן לפתוח את בית הספר. התנגדותו של הרב מני לא הועילה, וכחצי שנה לאחר פטירת השד”ח הוקם בית הספר, למורת רוחם של החרדים לדבר ה'.