תגלית למדנית: הגהות בכתי"ק רבי הירש חריף בעל ה'טיב גיטין', על ספר 'קצות החושן'

תגלית למדנית: הגהות בכתי"ק רבי הירש חריף בעל ה'טיב גיטין', על ספר 'קצות החושן'

"איש גאון גדול ומופת הדור בא לארצינו" (החת"ס על רבינו)

ספר קצות החושן, חלק שני. הספר הלמדני הנודע ביותר בכל הזמנים. מאת גדול גאוני גליציה הגאון רבי אריה ליב הלר הנודע כ'בעל הקצות החושן' (בעגה הישיבתית: "הַקְצוֹית"). מהדורה ראשונה. לעמברג, תקנ"ו [1796]. סטפנסקי, ספרי יסוד 185. חסר שער. 

העותק האישי של גאון הגאונים רבי צבי הירש חריף (הלר) בעל הטיב גיטין, מגדולי גאוני גליציה בדורו של הקצות החושן. לאורך כל הספר מופיעות הגהות רבות [כמאה ועשרים שורות!] בכתב יד קדשו של רבי הירש חריף. בהגהות מוזכרים רבים מגדולי הדור והדורות הקודמים, ביניהם: מחנה אפרים, שב יעקב, שו"ת פני משה ועוד. ההגהות לא נדפסו בספרו טיב גיטין ובשאר ספרי הרצ"ה חריף ולמיטב ידיעתנו לא נדפסו מעולם. 

כידוע, כשיצא לאור הספר 'קצות החושן' הוא הרעיש את העולם בגאונותו. עד שבעל ה'נתיבות המשפט' חיבר את חיבורו הנודע כהשגות על ספר קצות החושן (בתגובה חיבר ה'קצות' את החיבור 'משובב נתיבות' כתשובה על השגותיו של ה'נתיבות', אשר בתורו חיבר את ה'יאיר נתיב' כתגובה על תגובתו של ה'משובב נתיבות', אולם זה נדפס כבר לאחר פטירתו של 'הקצות'). 

לפנינו עשרות הגהות בלתי ידועות על ה'קצות', מאת רבי הירש חריף - מענקי הדור המפורסמים ביותר. ביניהן הגהות ארוכות המתפרסות על פני שורות רבות כל אחת. הגהות שבוודאי יעוררו עניין רב בהיכלי הישיבות והכוללים, שהספר קצות החושן הוא מהספרים העיוניים החשובים והנלמדים ביותר בישיבות.

רבי צבי הירש הלר [נודע בכינויו: רבי הירש חריף; ה'תקל"ו-ה'תקצ"ה], היה ראש הישיבה בברודי ורבן של בריגל, אונגוואר, בוניהד ואובן ישן. נודע בספרו 'טיב גיטין'.

    נולד בזמושץ' שבפולין להינדל ולרבי אריה לייב הלר ראש בית הדין בזמושץ' ולימים ראש בית הדין בראווה. מרבותיו: הגאון רבי יעקב אורנשטיין בעל הישועות יעקב. ורבי שלמה קלוגר שהיה תלמיד חבר שלו.

    על חשיבותו של רבי הירש חריף תעיד העובדה שלמרות שהוא היה מה'מתנגדים' לחסידות, הוא נמנה בין המסכימים על ספר החסידות 'מאור ושמש' שאת מחברו הוא מכנה, אגב, בתיאורים מופלגים: "כבוד ידידי... קדוש יאמר לו (!) מו"ה קלונימוס קלמן הלוי".

    בשנת ה'תקע"ט (1819) התמנה כראש הישיבה בברודי. אולם בשל עלילה גורש מן העיר בידי השלטונות. היגר להונגריה והתמנה כרבה של אונגוואר. שם ייסד את ישיבת אונגוואר שברבות השנים הייתה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה.

    בין תלמידיו נמנו גדולי הדור: רבי משה טויבש מיאסי, האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא, רבי שלמה גנצפריד בעל 'קיצור שלחן ערוך' ועוד רבים.

  החתם סופר העריכו מאוד והוא מכתירו בתארים: ה"גאון הגדול", "נר ישראל", "פאר הדור", "שכל ספרי צדיקים פתוחים לפניו רוחב לבו כפתחו של אולם בסברות עמוקות וישרות". (ראה שו"ת חת"ס, אבהע"ז תשובה צד), וכשהגיע להונגריה כתב החתם סופר לקהילות הונגריה "איש גאון גדול ומופת הדור בא לארצינו וברוכים המה האנשים אשר יזכו בו". החתם סופר נשא את אלמנתו לאחר פטירתו.

    חיבר ספרים רבים ספר "טיב גיטין", ''שו"ת טיב גיטין'', ''תפוחי זהב'', קונטרס הגאון ר' צבי חריף זצ"ל, ''חדושי ושו"ת הר"צ חריף''. (ראה אודותיו, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב' 665-671).

[1], קיא, [3] דף. 33 ס"מ. חסר שער.

מצב טוב. כתמי זמן. מעט תעלות עש. בלאי קל בשוליים הלבנים של הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה משוקמת, קרעים בשדרה.