בידספיריט | מכתב נדיר עם ברכות לשנה

מכתב נדיר עם ברכות לשנה טובה מאת גדולי האדמו”רים - ה'עטרה לראש צדיק' מפוריסוב, וה'שפתי צדיק' מפילץ - ”בוודאי הדבר הזה זכות גדול יהי' להוושע בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומבורכה” (מתוך עצם כי”ק האדמו”ר מפוריסוב) מכתב נאה [כ-75 תיבות], כולו בכתיבת יד קדשו ובחתימתו של האדמו”ר רבי יעקב צבי רבינוביץ מפוריסוב בעל ה'עטרה לראש צדיק' (בן הרה”ק רבי יהושע אשר מפוריסוב בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא). בשולי המכתב, שתי שורות נוספות [כ-20 תיבות] בכתיבת יד קדשו ובחתימתו של האדמו”ר רבי פנחס מנחם מפילץ בעל ה'שפתי צדיק' (בן בתו של החידושי הרי”ם). כ”ב אלול תרמ”ה [1885]. למיטב בדיקתנו לא פורסם מעולם. מכתבים מהאדמו”ר מפוריסוב הם נדירים באופן מיוחד, ולמיטב בדיקתנו לא נראו במכירות פומביות. מכתב זה נדיר עוד יותר, שבו מופיעים שני האדמו”רים מהחשובים באותו הדור, בצוותא חדא.  במכתב מבקש הרה”ק מפוריסוב לתמוך ביהודי בן קדושים: ”ואביו הי' צדיק מפורסים”. מפאת כבודו של הנתמך, שמו אינו מפורש במכתב בכוונה תחילה (האדמו”ר מכנהו ”הנוכחי”). האדמו”רים הקדושים מחלים את פני נדיבי העם: ”נא מאוד בכל מקום לקרבו ולתמכו בכל האפשר, גם לקנות אצלו הספרים הקדושים” (כידוע הצדקה המעולה ביותר היא על ידי תשלום גבוה עבור מרכולתו של העני, כך שהעני אינו מתבייש). הרה”ק מפוריסוב מסיים את מכתבו בברכה נדירה לשנה טובה: ”בוודאי הדבר הזה זכות גדול יהי' להוושע בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומבורכה, כנפש המבקש מאוד, יעקב צבי מפאריסאוו”. על המכתב הוסיף האדמו”ר מפילץ ”גם אני דו”ש ידידינו יחי', ואבקש לרחם על מוכ”ז  ידידינו ולקרבו, כי הוא מדוכא מאוד ה' ירחם. פנחס מנחם מגור”. ייתכן והנמען הוא רבי אלתר מנחם קלונימוס מחסידי קרלין בירושלים, אשר הדפיס את הספר תיקוני הזוהר עם פירוש המגיד מקוזניץ (ירושלים תרמ”ג), שקיבל בין היתר את הסכמתו החשובה של האדמו”ר מפוריסוב הנ”ל. רבי אלתר, שע”פ עדות צאצאיו נחשב ”איש מופת וצדיק נשגב”, הוא מחותנו של האדמו”ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, ואביה של משפחת וינשטוק הירושלמית.  האדמו”ר רבי יעקב צבי רבינוביץ [תקע”ה-תרמ”ט], היה האדמו”ר השני מפוריסוב בנו של רבי יהושע אשר מפוריסוב בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא.     היה תלמידם של רבי ישכר בר מרדושיץ, רבי אלעזר מקוז'ניץ, דודו רבי נחמיה רבינוביץ מביכוב ובן דודו רבי נתן דוד משידלובצה. רבי נתן דוד מינהו לכהן באדמו”רות.      היו לו אלפי חסידים. חיבר את הספר ”עטרה לראש צדיק”. חתניו: בזיווג ראשון רבי ירחמיאל בן רבי משה יוסף מאויהל ובזיווג שני רבי יצחק ישעיה מטשכויב. האדמו”ר רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן [תר”ט–תרפ”א] , בעל ה'שפתי צדיק'. היה בן בתו של האדמו”ר בעל ה'חידושי הרי”ם' מגור וגיסו של בעל ה'שפת אמת'. לאחר פטירת ה'שפת אמת', חלק מחסידיו הכתירו את השפתי צדיק כמנהיגם.     היה נערץ בקרב צדיקי דורו והמוני חסידים נסעו להסתופף בצילו. נחשב מבעלי המופת בדורו וככל היוצא מפיו כן יעשה.      נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. ע”פ המסורת, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ. חוץ מ”שפתי צדיק” על התורה, כתב גם חיבור גדול על הש”ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו. [1] דף נייר, 15.5x10 ס”מ בקירוב. כמאה מילים בכתי”ק גדולי האדמו”רים. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ופגמים קלים, עם פגיעה בתיבות בודדות. כתמי זמן. המכתב עבר שיקום אמנותי.