בידספיריט | ”ביאת מלכא משיחא” - מכתב
”ביאת מלכא משיחא” - מכתב חשוב מהרבי אודות לימוד הקבלה בזמננו - מכתב מכונן מהרבי אודות לימוד חכמת הקבלה בזמנינו. והפצת המעיינות. כולל ברכות חשובות. תאריך חשוב במיוחד ”שנת המאה וחמישים להסתלקות” אדמו”ר הזקן. נשלח אל מו”ה מנחם ישראל, בתאריך ה' מנחם-אב [יום ההילולה של האר”י הקדוש] תשכ”ג [1963]. מוזכר אור שבעת הימים הבעש”ט! הרבי כותב: ”אשר בדורות אלו האחרונים, שכדברי האר”י ז”ל מצווה לגלות זאת החכמה [קבלה], ובפרט מעת נתפרסמה אגה”ק של כ”ק אדמו”ר הבעש”ט, שנודע לכל שביאת מלכא משיחא תלוי בהפצת המעינות חוצה” (כאמור, המכתב נכתב ביום ההילולא של האר”י הק'). הרבי מברך בין הדברים: ”אב הרחמים ינחם את עמו ישראל בנחמה כפולה... תבוא הנחמה כפולה ותוקדם... וכפס”ד רבנו הזקן... וכמרומז בשמו - שני אור ואין אור אלא תורה. אשר השנה היא שנת המאה וחמשים להסתלקות שלו, בברכה מ. שניאורסאהן”. כנהוג במכתביו המכוננים של הרבי, לאחר החתימה הוסיף הרבי תוספת ארוכה, כמעט ככל המכתב ובה מראי מקום ומקורות למכתב. ממראי המקום ניתן ללמוד עד כמה צריך לדקדק במילותיו של הרבי במכתביו, שבכל אחת מהן הררים תלויים בשערה. צדיקי הדורות ואף חסידים ואנשי מעשה שהשיגה ידם, הידרו להחזיק בשעת התפילות בימים הנוראים חפץ של צדיק כסגולה לקבלת התפילות והדברים ידועים ועתיקים. כמה חשוב ומרגיע להחזיק בימים הנוראים קמיע מומחה בעצם חתימת יד קדשו של צדיק הדורות המזכיר בו את זכותם של יְשֵׁנֵי חברון - אבות החסידות, אדמו”ר הזקן ואור שבעת הימים הבעל שם טוב זיע”א. האדמו”ר רבי מנחם מנדל שניאורסאהן [שניאורסון; תרס”ב-תשנ”ד], הנשיא השביעי בשושלת אדמור”י ליובאוויטש. החל לכהן כאדמו”ר בשנת תשי”א ועד לפטירתו. גאון אדיר בכל מכמני התורה ומצודתו הייתה ועודנה פרוסה בכל רחבי תבל. עוד בחייו נודע הרבי כפועל ישועות מעל לדרך הטבע וחולל ניסים כאחד הקדמונים. דבר נפוץ אצל רבים מגדולי ישראל האמיתיים, בכל הדורות ומכל החוגים. החידוש אצל הרבי מליובאוויטש הוא שגם לאחר פטירתו - כך מספרים חסידי חב”ד - עדיין ממשיכים כתביו המודפסים ועל אחת כמה וכמה כתבי-יד-קדשו, לחולל ניסים, לא פחות ואפילו יותר מאשר בחייו, כמאמר חכמינו ז”ל ( חולין, ז ב): ”גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן” [1] דף, 21X28ס”מ. נייר מכתבים רשמי של הרבי, מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת יד קדשו בעט כחולה. מצב טוב-טוב מאד. נקבי תיוק.