בידספיריט | פסק בי”ד בכתיבת המקובל רבי

פסק בי”ד בכתיבת המקובל רבי חיים הכהן מארם צובא, גדול תלמידי מהרח”ו - תעודה היסטורית לחיי היהודים בארם צובא - פסק בית דין בענייני מסחר, זוהה ככתיבת יד קדשו של המקובל האלוקי רבי חיים הכהן ראב”ד ארם צובא, ומגדולי תלמידיו של רבינו חיים ויטאל, תלמיד האריז”ל. [ארם צובא, שצ”ט 1639]. תעודה יקרת מציאות וחשיבות. בפסק מוזכרים ס”ט [-סימן טוב] מזרחי ור' אברהם ברכה. בגב הפסק נרשם בכתב יד שונה: ”הכהן הגדול מאחיו האח האח, החכם השלם כמוה”ר חיים הכהן נר”ו... לצובא יע”א. מדמשק ופגין”. מלבד חשיבותו הגדולה כאוטוגרף של אחד מגדולי המקובלים, למסמך שלפנינו ישנו מימד היסטורי ראשון במעלה, מכיון שהוא מתעד את חיי היהודים בארם צובה, מתקופה מוקדמת כל-כך. ממדינות ערב הקיצוניות כמעט ולא שרדו דוקומנטים יהודיים. נוסח הפסק: ”בפנינו... הודה ס”ט מזרחי שקבל מר' אברהם ברכה ק' גורוש בתורת עסקא ומעות יתן לו... אחר שכר טורחו לג' שנים... ב' שלישים לר' אברהם ושליש לס”ט. והשותפות מר”ח א[דר] שני משנת ישפ”ט [-שצ”ט]”. כידוע רוב מוחלט של כתבי מהר”ח נכתבו על דרך תורת הקבלה. הפסק שלפנינו חושף פן פחות מוכר באישיותו - הנהגתו ביד רמה את קהילת ארם צובא. רבי חיים היה כותב פורה וחיבר ספרים רבים, אולם בעת שנסע להדפיס את כתביו באיטליה, תקפו את אונייתו שודדי ים. רבי חיים ניצל בשחיה אולם כל הכתבים נרטבו באופן חסר תקנה, ומהר”ח נאלץ לכתוב את חיבוריו מחדש [!]. רבי חיים הכהן מארם צובא בעל הטור ברקת [שמ”ה-תט”ו] , מגדולי מנהיגי יהדות סוריה. נולד במצרים למשפחת כהנים מיוחסת. עלה בצעירותו לעיר הקודש צפת. לאחר זמן עבר לסוריה, שם התגורר בארם צובא ובדמשק. בתקופת מגוריו בדמשק שהה שם רבינו חיים ויטאל, ורבי חיים הכהן קיבל ממנו את תורת הקבלה במשך שנים מספר, והיה לאחד מגדולי תלמידיו. כתב חיבורים רבים, חלקם לא ראו אור הדפוס עד היום. מספריו הנדפסים מוכרים ביותר: טור ברקת וטור פטדה, על השו”ע. כמו כן ישנו סידור קבלי בעריכתו, הנחשב לסידור הראשון שנערך על פי תורת האר”י, אשר הועתק פעמים רבות ונפוץ בחוגי המקובלים. שתי קינות ממנו נדפסו בספר התפילות החשוב 'שערי ציון' שהתקבל בכל תפוצות ישראל. [1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 20x15 ס”מ. מצב בינוני. כתמים רבים. חלק מהטקסט אינו קריא. קרעים חסרים ונקבי עש, משוקמים אמנותית.