בידספיריט | פרי האדמה לרבי מיוחס בכ”ר

פרי האדמה לרבי מיוחס בכ”ר שמואל - סט שלם. מהדורה ראשונה - ספר פרי האדמה - חידושים ושו”ת על הי”ד החזקה להרמב”ם, מאת בעל המופת הראשון לציון רבי רפאל מיוחס בכר שמואל - ראשון המסכימים על ספר אור החיים הקדוש. סט שלם שנדפס בחיי המחבר במשך למעלה מעשר שנים. ארבעה חלקים, מהדורות ראשונות. שאלוניקי, תקי”ב-תקכ”ג [1752-1763] * חלק ראשון - תקי”ב. * חלק שני - תקי”ב. * חלק שלישי - תקט”ו. כרוך עם: * חלק רביעי - תקכ”ג. חתימה בשער ”יבמ”א זלה”ה”. המחבר רבי רפאל מיוחס בכ”ר שמואל [תנ”ה-תקל”א] , הראשון לציון ומחבר הספרים פרי האדמה, מזבח אדמה ומנחת ביכורים. נולד לאמו רחל ולאביו רבי שמואל. בלידתו נקרא גם בשם ”מיוחס” בתור שם פרטי, ועם הכינוי ”בכור” כפי שהיה נהוג אז כסגולה לשמירה. לימים חלה והוסיפו לו את השם ”רפאל” ומיני אז השתקע מעט השם הפרטי מיוחס. אמנם כיון ששמו היה גם ”בכור” לקח רבינו כינוי זה והשתמש בו בהשמטת האות ו' לכבוד אביו רבי שמואל והיה חותם רפאל מיוחס בכ”ר (בן כבוד רבי) שמואל ולכן לעיתים השמיט את הר”ת וחתם ”בכר”. משנת תקי”ג עמד הרב מיוחס בראש ישיבת בית יעקב פרירה. בשנת תקט”ז נבחר לשמש כראשון לציון. נפטר ונקבר בירושלים ומרן החיד”א ספד לו ומזכירו רבות בספריו. היה ראשון המסכימים על ספר אור החיים הקדוש. בשנת תפ”ג נשלח כשד”ר אל קהילת קושטא, על מנת לבטל גזירה קשה שהוטלה על יהודי ירושלים. לאחר ששליחותו צלחה, הלך בתחילה למצרים שבדרום, על מנת להשתטח על קבר אביו. בדרכו חזרה לא”י, תקפו אותו שודדים, והותירוהו בחוסר כל, כאשר רק חלוק וארבע כנפות לעורו. אולם הם לא הרוו צמאונם, והחלו להתאכזר אליו, וכפי שמספר בעל המעשה ”ויכו אותי באגרוף, ואפול על הארץ ואקבל עול מלכות שמים עלי. ובא אחד והכה אותי על צוארי בחרבו. ומה' היתה זאת וזכות אבותי הקדושים זי”ע עמדה לי, כי נשברה החרב לשנים [!]. וכמו כן עשו כל התשעה, וחרבותם תשברנה. ואני העני - לא הרגשתי, כי נעשה צוארי כאבני שיש...”. משהבינו השודדים כי מדובר באיש קדוש, פנו לאחוריהם. אולם לאחר כברת דרך קצרה, נעצרו באורך פלא, ללא יכולת להתקדם ואף לחזור. פחד גדול נפל עליהם, והחליטו לשוב אל רבי מיוחס, ולהשיב לו את הגזילה. מיד לאחר מכן, פנה אל רבי מיוחס ”אדם אחד ופניו כלהבי אש”, והציע לסייע לו ”ובתוך רגע הגעתי לעיה”ק ירושלים”. יום ההצלה נקבע על ידו ליום משתה ושמחה, וחלק מצאצאיו נוהגים בו עד לימינו. ארבעה חלקים ב-[3] כרכים. גדלים שונים. מצב כללי טוב-טוב מאוד. כתמי שימוש וזמן. מעט נקבי עש. כריכות עתיקות שמורות.