בידספיריט | מכתב ה'ילקוט סופר' מפאקש אל

מכתב ה'ילקוט סופר' מפאקש אל רבו ה'קדושת יום טוב' מסיגט. דרטשקה, תר”נ [1890] - מכתב הלכתי חשוב וארוך, בעניין בניית מקווה טהרה חדש בעיר דרטשקה, על ידי המצאה חדשה. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האב”ד הגאון הקדוש רבי יוסף ליב סופר אב”ד פאקש ודרטשקה, משושלת ה'סופרים' המפורסמת - השושלת החשובה ביותר בהונגריה לאחר שושלת החת”ס. נשלח אל רבו האדמו”ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב”ד סיגט, בעל ה'קדושת יום טוב'. לצד חתימתו של ה'ילקוט סופר' עוד כ-12 חתימות נוספות, ככל הנראה של רבני וטובי העיר. במכתב מספר רבי יוסף ליב לרבו על שריפה שפקדה את עירם ושרפה את בית המדרש יחד עם המקווה, וכעת בני העיר חפצים לבנות מקווה חדשה. אך בעוד שהמקווה הקודמת הייתה בנויה על יד מעיין מים חיים (כנהוג ברוב הקהילות בזמנם ומקומם), כעת חפצים בני עירו לבנות מקווה של מים שאובים באופן המותר (דבר שכמעט ולא היה מצוי באותו הזמן בגלילות ההם). הסיבה לכך היא שבמקווה הקודמת היה צריך לרדת הרבה מדרגות לבור הטבילה, מה שאין כן במקווה של מים שאובים. אך רבי יוסף ליב, כמרא דאתרא סירב לשמוע על כך ”אף שהם בלי ספק כשרים”, ובמכתבו הוא כותב כמה נימוקים וחששות שיש לחשוש למקווה של מים שאובים, ומבקש מרבו שיעמוד לימינו ויכתוב לבני עירו שישמעו לרבם. בסוף המכתב הוא שואל את רבו קושיה שהתקשה בה בהבנת דברי הר”ש משאנץ במשניות מסכת מקוואות. [כאן המקום לציין שיום לאחר כתיבת מכתבו זה, קיבל רבי יוסף ליב מכתב תמיכה מאביו הגה”צ רבי אליעזר זוסמן סופר בעניין. ראה ”מזכרת פאקש”, כרך ב, עמ' 119]. הגאון הצדיק רבי יוסף ליב סופר [תרכ”א-תרע”ח], אב”ד פאקש ודרטשקה ובעל ה'ילקוט סופר', תלמידו חביבו של בעל ה”שבט סופר”, ובנו של הגאון הנודע רבי זוסמן סופר אב”ד פאקש, וחתנו של הגאון רבי דוד יהודה פולק (בן רבי זעקיל פולק מבוניהאד), חותנו היה חסיד סיגט, ובעקבותיו היה גם ה'ילקוט סופר' לחסידו הנלהב של ה'קדושת יום טוב'. כן נסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי יהושע רוקח מבעלז, ועוד. למד גם בישיבת בוניהאד אצל הגאונים רבי זעקיל פולק ובנו רבי משה פולק. בשנת תרמ”ה נתמנה לאב”ד דערטשקע, ועם הסתלקות אביו בערב יוהכ”פ תרס”ג עלה למלאות את מקומו ברבנות העיר פאקש, עד לפטירתו ביום כ”ב סיון תרע”ח. מחבר הספרים ”ילקוט סופר” על התורה, ו”ליקוטי סופר” על תרי”ג מצוות. במכתב החשוב שלפנינו, ניכרת התבטלותו הרבה של ה'ילקוט יוסף' אל מורו ורבו בעל ה'קדושת יום טוב' - בתארים הרמים והנדירים בהם הוא מכנה את ה'קדושת יום טוב' המקבלים משנה תוקף לעומת הביטול העצום כלפי עצמו (כידוע שה'ילקוט יוסף' ויתר על משרת רבנות חשובה בעיר לאפוש, רק מכיוון שהוא שמע ש'הקדושת יום טוב' חפץ למנות את אחיינו למשרה זו). כן ניכרת במכתב קנאותו המפורסמת להעמדת הדת על תילה ללא שום וויתור או סטייה - כידוע שתחת הנהגתו הייתה פאקש אחת מהקהילות האורטודוקסיות האדוקות ביותר בהונגריה. [2] עמ' גדולים. 34 ס”מ. כולו בכתי”ק ה'ילקוט סופר'. מצב בינוני-טוב. קרעים משוקמים מקצועית לאורך הקיפולים, עם פגיעת טקסט קלה. מודבק על נייר לחיזוק.