ש"ס הכולל. שריד לאחת התוכניות הגרנדיוזיות המרתקות ביותר בנוגע לספרים עבריים

ש"ס הכולל. שריד לאחת התוכניות הגרנדיוזיות המרתקות ביותר בנוגע לספרים עבריים

ש"ס הכולל - הדף הראשון של מסכת ברכות, עם מפרשים רבים, בעריכת רבי יוסף שאפאטשניק. לונדון, תרפ"א.

ארבעה שערים. כרך ראשון ויחיד (ראה להלן). שריד לאחת התוכניות הגרנדיוזיות המרתקות ביותר בנוגע לספרים עבריים.

כריכה מקורית מרהיבה בדיו אדומה, מעשה ידי ר"י שפוטשניק - המחבר עצמו! בסיום דפי ההקדמה נדפס הציור כולו שוב על עמוד מיוחד בתוך הספר. בשער השני מיקרוגרפיה נאה של המילה "ברכות" על ידי רשימת התנאים והאמוראים מעבירי המסורה.

תוכניתו של ר"י שפוטשניק הייתה להקים מפעל אדיר, שייעודו לערוך ולהדפיס מהדורה חדשה של התלמוד בבלי, שתכלול את כל הפירושים הידועים בעולם!! רעיון מפתיע זה זכה להתעניינות רבה והסכמות מאת גדולי הדור, אולם לא איסתעייא מילתא, והוא רק הצליח להדפיס כרך בודד, מוקדש כולו לדף הראשון של מסכת ברכות. גם בכרך היחיד, פירושים רבים שנזכרו בשערים, לא נדפסו.

ר' יוסף שאפוטשניק, נולד בקישינוב בשנת תרמ"ב [1882]. לאחר פטירת אביו, שהיה אדמו"ר בבעלזיץ, ותלמיד של האדמו"ר מאמשינוב. עקר עם אמו לאודסה. נודע כעילוי גדול ועוד לפני נישואיו הוצעה לו הרבנות בקישינעווע, אך הוא לא רצה בכך. בשנת תרע"ג עבר ללונדון והתפרסם שם גם כרופא, לאחר שתרופה שהציע לרופא של המלך ג'ורג' החמישי הועילה למלך. לשאפוטשניק הייתה תוכנית להקים מפעל אדיר של התלמוד בבלי עם כל המפרשים הידועים בעולם. לשם כך הוא שלח מכתבים לגדולי הרבנים שידפיס את פירושיהם חינם אין כסף אם ישלחו לו אותם, ורבים אכן שלחו לו את פירושיהם. אולם למעשה הוא הצליח להדפיס רק את הדף הראשון של מסכת ברכות. עם מאות [?] מהמפרשים. נדפס רק כרך אחד מפואר. והוא זה שלפנינו. שאפוטשניק התפרסם גם בגישתו השנויה במחלוקת לשחרור עגונות, מה שעורר עליו את חמתם של רבני פולין, שהוציאו עליו חרם. ומספרים שהתנאי לקבורתו של שאפוטשניק היה שלא ידפיסו את ספריו לעולם, כך שנשארו רק המהדורות הראשונות של ספריו. ראה עליו: ישורון, יב (תשס"ג), עמ' תשלב"-תשל"ו.

[6], 68 עמודים. 35.5 ס"מ.

מצב בינוני-טוב. הכרך מנותק מכריכה. כתמי זמן. סימני פטרייה ישנים בשני הדפים האחרונים. הכריכה משופשפת ובלויה.