בידספיריט | תגלית מרעישה! קבלה מעשית בכתב

תגלית מרעישה! קבלה מעשית בכתב יד קדשו של הגאון רבי זוסמן סופר. פרשבורג, שנות ה'ת”ר [1840] - תכריך כתבי יד המכיל ספר גורלות שלם, וכן העתקת חלק מצוואת החת”ס וחידושי תורה. הכל בכתב יד קדשו ובחתימתו (שלוש פעמים) של הגאון הנודע רבי אליעזר זוסמן סופר אב”ד פאקש, תלמידו אהובו של החת”ס, בן הגה”ק רבי אפרים פישל סופר רבו של ה'כתב סופר', וגדול תלמידיו בקבלה של החתם סופר וכותב הקמיעות שלו! יידיש, פרשבורג, שנות ה'ת”ר [1840]. תוכן כתב היד: בעמוד הראשון של כתב היד מופיעה חתימה בכי”ק רבי זוסמן סופר: ”שייך לי לשמי הק' זוסמאן סופר פרעסבורג” (חתימות נוספות מופיעות בדפים: ה1 ו-יט2). בדף א2 העתקת חלקה הראשון של צוואת החת”ס. בדפים: ב1 עד יט2 ספר גורלות ומזלות. ב-2 העמ' אחרונים של כתב היד נכתבו חידושי תורה על הפרשה. הכל כאמור בכי”ק רבי זוסמן סופר. כתב היד שלפנינו לא נדפס מעולם והוא עבר מדור לדור במשפחתו של הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר - השושלת השנייה בחשיבותה בהונגריה לאחר שושלת החתם סופר. את ספר הגורלות כתב הגאון רבי זוסמאן סופר בימי בחרותו, בהיותו עלם כבן 14 שנה, עובר לפטירתו של החתם סופר, ככל הנראה מפי אביו הקדוש רבי אפרים פישל ששימש ככותב הקמיעות של החתם סופר ורצה לשמר במשפחתו את הסודות אותם קיבל מרבו החת”ס. כמופיע בקולופון שבעמוד האחרון של ספר הגורלות: ”זה כותב הק' זוסמאן סופר בן מוה”ר מרדכי פישל סופר אין פרעסבורג יום א' כ' אייר תר”ב לפ”ק”. למרות שהגאון רבי אליעזר זוסמן חיבר במשך חייו ספרים רבים בהלכה ובאגדה, את כתב היד שלפנינו הוא לא הדפיס מעולם והוא נותר בכתב יד כמגילת סתרים בגנזי המשפחה. כגודל כוחו המפורסם של החתם סופר בתורת הנגלה כרבן של כל בני הגולה, כך היה גדלו גם בתורת הנסתר אותה קיבל מרבו המקובל האלוקי רבי נותן אדלר, אלא שהוא נהג להעלים זאת ואפילו מגדולי תלמידיו. החת”ס לא עסק בקבלה עיונית בלבד וגם בקבלה מעשית היה רב גובריה, כידוע מסיפור הדרשה הראשונה של בנו רבי שמעון סופר אב”ד קרקא בעת שמונה לרבה של קרקא, למדני העיר שלא נחה דעתם שהביאו גאון הונגרי לכהן כאב”ד ברבנות החשובה ביותר בפולניה - עירו של הרמ”א, תכננו להביכו ברבים באמצע הדרשה בשאלות משאלות שונות. רבי שמעון שקלט את תוכניתם כנגדו, פתח את דרשתו בסיפור אודות קצב אלים שסירב לבוא לבית דינו של החתם סופר, ואביו שלחו להתרות בקצב שאם לא יגיע לבית הדין יאסור על הקהל לקנות אצלו בשר, רבי שמעון גילה את ליבו בפני החת”ס שהוא חושש מפני הקצב האלים שלא יהרגנו, או אז לימדו החת”ס שם קדוש שבכוחו להרוג את הקצב האלים, ואכן שם זה הגיע לשימוש כאשר - כפי שחשש - הקצב אכן ניסה להורגו בחמת זעמו, ורבי שמעון לחש את השם והקצב נפל בו במקום כפגר מת. רבי שמעון סיים את הסיפור באזהרה למתגרים נגדו באמרו ”ואני עדיין זוכר את אותו שם קדוש!” האגדה מספרת שלאורך כל אותה הדרשה שררה בבית הכנסת דממת מוות מרוב פחד, עד שיכלו לשמוע את קול הזבוב שהתעופף בבית הכנסת. התלמיד היחיד - מלבד בניו הקדושים - בפניו פתח החת”ס את דלתי הקבלה היה רבי אפרים פישל סופר, אודותיו מתבטא החת”ס באחד ממכתביו אל אביו הגה”ק רבי זוסמן סופר (הראשון): ”לכבוד ידיד”נ הרב החריף המופלא והמופלג צדיק ונשגב כש”ת מוה”ר אליעזר זוסמן סופר נ”י בנן של קדושים. שבוע העבר הגיע אלי איגרת מו”ר החסיד שבכהונה כבוד מו”ה נתן הכהן נ”י ומאריך ... ואגב אודיעהו מבנו תלמידי... הבן יקיר לי אפרים וילד שעשועים מדי דברי בו זכור אזכרנו לטוב ומזמן לזמן אני לומד עמו ובשב”ק אוכל על שולחני... משה”ק סופר מפ”פ דמיין”.  וכפי שבנו הגאון רבי אליעזר זוסמן (השני, בעל כתב היד שלפנינו), מעיד נאמנה: ”הלא אתם ידעתם ושמעתם שהחת”ס הק' היה בעל קבלה גדול, ולעתים רחוקות נתן קמיעות, אבל רק לאוהביו ובעלי סודו… והסופר הקמיעות היה תמיד בעל סודו ותלמידו, א”א הגאון ר' פישל סופר ז”ל” (ספר זכרון למשה, גרוסוורדיין תרצ”ח). ספרי גורלות היוו מאז ומעולם ענף חשוב בקבלה המעשית, לצורך ידיעת נסתרות וחיזוי עתידות. יש האומרים כי אנשי כנסת הגדולה בראותם כי רבו הפריצים המשתמשים בהם שלא כהוגן גנזו אותם מהדורות הבאים, ורק לאחר ביטול גזירות יוון מישראל גילוהו ליחידי סגולה. לאורך השנים נכתבו העתקות רבות בכתב יד, וגם בדפוס, של ספרי גורלות למיניהם. לרבות על ידי גדולי הראשונים, בעיקר הספרדים, המפורסם שבהם הוא ספר הגורלות לאבן עזרא. אך מכיוון שנדרש דיוק בלחשים ובזמני עריכת הגורלות, לפי הוראות מפורטות, ומעתיקי הספרים לא היו בקיאים דיים, לכן הגורלות לא הניבו את התוצאות הנדרשות, ועקב כך פחת השימוש במקצוע זה של הקבלה המעשית. כאמור לאורך השנים נכתבו ואף נדפסו ספרי גורלות רבים, והם אף מוצגים מפעם לפעם במכירות פומביות. רובם ככולם של ספרי הגורלות הינם מארצות המזרח, וכולם נובעים ממקור ומסורת אחת, אך כאמור השימוש בהם פסק עקב השיבושים שנפלו בהם וכתוצאה מכך גם התועלת שבהם. לפנינו לראשונה ספר גורלות ממסורת שונה ותפוצה שונה - אשכנזית, ולא עוד אלא שהוא נכתב על ידי אחד מגדולי הונגריה, ובנו של כותב הקמיעות המפורסם ותלמידו של גדול הדורות מרנא החתם סופר! הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ”ח-תרס”ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה],  היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת”ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול נימול על ברכי ה”חתם סופר” כמופיע בפנקס המילה של החת”ס. למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת”ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה”כתב הסופר”, שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל הרב משה - המהר”ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה מחסידיו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו,