בידספיריט | אוסף כולל חב”ד: מאות מסמכים


אוסף כולל חב”ד: מאות מסמכים ומכתבים ונדירים. מהאוֹסָפִים החב”דיים הגדולים בעולם - אוסף כולל חב”ד, אוסף ענק הכולל [10] קלסרים עמוסים במאות רבות של מכתבים ומסמכים מקוריים ונדירים מריכוזי חב”ד בכל קצוות העולם. שנות ה'תר”ס-התשט”ו [1900-1955]. לפנינו אחד מהאוֹסָפִים החב”דיים הגדולים בעולם, או כדברי ההיסטוריון הרב יחיאל גולדהבר - שרשימותיו אודות האוסף החשוב שלפנינו מופיעות להלן - ”זהו האוסף החב”די החשוב ביותר מלבד האוסף האצור במרכז חב”ד העולמי – 770”.  אוסף חשוב זה הינו בגדר תגלית מרעישה בתולדות של חב”ד בארץ ישראל. התקופה שבין שתי מלחמות העולם, שנים של תוהו ובוהו ואי-סדר, ורוב מסמכי שאר הכוללים נאבדו או נשמדו בעיר העתיקה, כאן מתגלה לנו ארכיון ענק של הכולל בשנים קריטיות אלה. בנוסף למסמכים ההיסטוריים מאת גדולי התקופה המופיעים בו למכביר, ישנן בו גילויים היסטוריים הן לפרשיות פנים-חב”דיות והן מחוצה לה. האוסף שלפנינו מהווה כמובן אוצר בלום לאספנים חב”דיים, אך גם אספני וחוקרי התקופה ימצאו בו מלוא חופניים של מסמכים היסטוריים ומכתבי אישים ורבנים ידועי שם. [10] קלסרים, המכילים מאות רבות של מסמכים בגדלים ומצבים שונים. מצורפות אלפי קבלות. מצב כללי: טוב-לא טוב. - - - - -  להלן פירוט חלקי של המסמכים והרקע לכתיבתם, מאת ההיסטוריון והחוקר התורני הרב יחאל גולדהבר, חבר מערכת קטלוג היודאיקה 'ווינר'ס': קלסר #1 * תיק של משא ומתן לגבי הכולל האם הוא יעבור לוועד הכללי או יישאר נוטרל לא להתערב בין שני המחנות בירושלים. תיק של פולמוס העזבון של רפאל אהרן גבאי מהודו. (ראה הרחבה). * התכתבויות בין 'אגודת ישראל' שהתנגדה לרבנות הראשית פנו לכולל חב”ד שהם יעמוד לצידם, והם יתבעו שאינם מסכימים להשתתף בדיונים, אלא בתנאי שיאושר השתתפות הרב דושינסקי. * בין השאר ישנם פניית כולל חב”ד לרב הרצוג, לרב צבי פסח פרנק ועוד, ומכתבי הרב הרצוג לכולל. * דין ודברים בין הנהלת הכולל ובין אנ”ש. שבט תש”י. * תעודת שד”ר עבור ר' שלום ב”ר שלמה זלמן הבלין, שליחותו הייתה בארץ ישראל. אלול תרצ”ט * תעודות למינוי ר' יעקב צבי מלכוב מת”א לשד”ר, ולימים שורה של תלונות נגדו. * רשימות של שילוח כספי ה”מעמד” ששלחו בני ארץ ישראל לריי”ץ. פירוט השמות עם הסכומים של כל אחד. שנים: תש”א, תש”ב, תש”ג, תש”ד, תש”ה, תש”ו. וקבלת האדמו”ר למשלוחים. * שילוח מעמדות מיוחד, עבור כתיבת ס”ת של משיח! * מכתב ארוך ומעניין לר' ישראל דז'ייקבסון בענין המתרחש בקהל חב”ד בא”י. תמוז תרצ”ט. * מכתבי התרמה לבני א”י וחו”ל. קיום צוואות עבור הכולל. אישורים מעו”ד ומשרדי ממשלתיים בארה”ב לגבי העברת הכספים לא”י. * מכתב כת”י של הרב אליהו סימפסון אל ר' שלמה ליב אליעזרוב על המעלה הנשגבה של התרמת ה'מעמדות'. בקיץ תרצ”ז הורה הריי”ץ על הרחבת פעילות 'אגודת חסידי חב”ד', והקמת וועדים מיוחדים לכל נושא. הוא ביקש מאת הרב סימפסון, שהיה אז מחשובי החסידים בארה”ב, למנותו כ'חבר' בוועד ה'מעמדות'. על המכתב חתומים: הרבנים: ריבקין, סימפסון, דז'ייקובסון, חסקינד ו-קזרנובסקי. רפאל אהרן גבאי מהודו, יהודי ממוצא בגדאדי עבר להודו וראה ברכה בעמלו, והקים אימפריה כלכלית בהונג-קונג. למרות שמקום מגוריו היה בניכר, ניהל חיים חרדיים ולא זז ממנהג אבותיו. לפני מותו, ערך צוואה שרוב הונו, בסך עצום של 80,000 לא”י, שיחולק שווה בשווה בין מוסדות התורה והחסד, בארבע ערי-בירה בעולם: ירושלים, בגדאד, כלכותה ולונדון. הוא נפטר בשנת תר”צ, רק כל זמן שבנו יחידו היה בחיים, הצוואה לא הייתה אקטואלית. בשנת תרצ”ח נפטר הבן. עם דבר קיום הצוואה התערבה ממשלת הודו, שרצתה ל'סדר' את החלוקה, וכמובן לקבל חלק משלה. שני רבנים מפורסמים: הרב יצחק אייזיק הרצוג, שכיהן אז באירלנד, ורבי יעקב מאיר, הם אשר עמדו מול שלטונות הודו שישחררו את הסכום המגיע לירושלים, המשוועת מעוני. מובן שהידיעה מצאה הד רחב. מירושלים פנו לאפוטרופוס הרמי לא פחות מ-115 מוסדות וכל אחד המציא פרטים על עצמו ופעולותיו ודרש חלק מהעיזבון. מובן שגם ה'וועד הלאומי' פנה אליהם והמציא חומר להוכיח שהוא המוסד הרשמי המוכר מטעם הממשלה לענייני חינוך, בריאות ועזרה סוציאלית ביישוב היהודי, וכי לו סטטוס מיוחד המכשיר אותו לקבל עיזבונות והקדשות. ריבוי הקופצים על העזבון יצר אצל האפוטרופוס סבך שלא ידע כיצד לצאת ממנו, לאור זאת יצא שליח מיוחד מטעם ממשלת הודו (יהודי מיוצאי רוסיה) כדי לברר ולחקור את המצב. הוא עשה בירושלים כ-6 שבועות, ביקר במשרדי הרבנים הראשיים ובמוסדות הציוניים. בחזרתו הגיש לממשל דו”ח, והמליץ לסדר את העזבון הירושלמי באמצעות הוועד הלאומי. כעת החל וויכוח פנימי בין המוסדות הספרדים לבין של האשכנזים, כשהספרדים טוענים לקבל רוב, בגין היות המוריש מבני עדתם [כעין פרשת בליליוס]. וויכוח זה רק גרם 'כאב-ראש' אצל האפוטרופוס, שהחליט ל'הקפיא' את הכסף. כעבור זמן מה, בראות ראש המוסדות בירושלים שהכסף ילך לאבדון, חלילה. העדה הספרדית הייתה מוכנה לשלוח משלחת משלה: כולל עו”ד ורב הראשי הספרדי להודו כדי לתבוע את החלק שלהם. רעיון זה לא יצא לפועל. לימים יצא שליח ה'וועד הלאומי' מר יצחק בן צבי, ואחרי לחצים ושכנועים הצליח לשחרר את הסכום הירושלמי, ולאחר כמה וכמה תנאים, והאחראים לחלוקה יהיו שני הרבנים הראשיים. כעת, מוסדות החרדיים שלא דגלו ברעיון של הרבנות הראשית הרגישו שיהיו מקופחים, ולכן התארגנו ביחד כדי לתבוע את חלקם. מלחמת העולם הראשונה פורצת, וצינורות ההכנסה מחו”ל נסתתמו, וזו כעין גזירת כליה למוסדות התורה והחסד, רח”ל. קלסר #2 * עשרות מכתבים מתורמים לכולל. יחידים וגם ציבוריים. מכל רחבי ארה”ב, וגם מרוסיה. קלסר #3 * מכתבים וחוזים שיצאו מידי ראשי וממוני הכולל. * חוזה עם בניית חצר עבור הכולל. חותמים: ר' יהודה ליב ב”ר ראובן. ור' מרדכי אברהם שלאנק. תר”ס. * חוזה ודו”ח הכולל, חותמים: רבי דובער אפרת, ר' יצחק חגיז ועוד. תרס”ט.