בידספיריט | 'מתיבתא', קונטרס היסוד של הישיבה

'מתיבתא', קונטרס היסוד של הישיבה החסידית הראשונה בעולם. ווארשא, תרפ”ב - קונטרס ”ישיבה גבוהה 'מתיבתא' ווארשא”; ”מוסד הישיבה הגדולה והמפוארה 'מתיבתא', נוסדה ע”י אגודת שלומי אמוני ישראל בווארשא”. ווארשא, תרפ”ב [1922]. לפנינו קונטרס היסוד של ה'מתיבתא' - הישיבה החסידית הראשונה בעולם, שנוסדה בווארשא ביוזמתו של ה'אמרי אמת', כעשור לפני אחותה הנודעת 'ישיבת חכמי לובלין'. בראשות הישיבה עמד הגאון הפולני רבי מאיר דן פלוצקי בעל ה'כלי חמדה' לצד רבי מנחם זמבה ורבי מנדל כשר. הקונטרס כולל מבוא ארוך אודות הקמת הישיבה, מכתבים מגדולי הדור, תקנות המתיבתא, וסדר הלימודים. מכתבים מהאדמו”רים: מגור, ראדזין, וסוקולוב, וכן מראשי הישיבות הליטאים: רבי שמעון שקופף רי”מ גורדון, רבי שבתי יגל ועוד, לצד מכתבים מחברי נשיאות הישיבה, רבי מאיר דן פלוצקי, רבי מנחם זמבה, ועוד.  עד למלחמת העולם הראשונה כמעט שלא פעלו ישיבות בפולין, ובפרט לא ישיבות חסידיות, והתלמידים היו לומדים במתכונת של בית מדרש בפיקוחו של רב העיר או של אדמו”ר. ישיבות כאלו פעלו בדרך כלל בערים קטנות, כמו ישיבת רבי אברהם בורנשטיין ובנו רבי שמואל בורנשטיין, בעיר סוכצ'ב; ישיבת רבי אפרים צבי איינהורן, בעיר אמסטוב (אנ') הסמוכה לצ'נסטוחובה; ישיבת רבי מאיר יחיאל הולשטוק, בעיר אוסטרובצה; ועוד. המתיבתא הייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין, במתכונת הישיבות הנהוגות כיום. הישיבה נוסדה בוורשה בשנת תרע”ט, זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ביוזמתו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו”ר מגור, ובתמיכתם ועידודם של רבי יצחק זליג מורגנשטרן, האדמו”ר מסוקולוב, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, האדמו”ר מראדזין. הישיבה התקיימה בבניין ברחוב שווינטוירסקה 18 בוורשה, ולמדו בה מאות בחורים מכל רחבי פולין. חברי הנשיאות היו רבי מאיר דן פלוצקי, רבי מנחם זמבה, רבי מאיר ורשביאק, ורבי מנחם מנדל כשר. נשיא הישיבה היה רבי שלמה יוסקוביץ חתנו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו”ר מגור.  כו עמ', נוסף שער מעטפת. 19 ס”מ. מצב טוב מאד: כתם רטיבות.