בידספיריט | תפילה נוראה עם כוונות מהרש”ש

תפילה נוראה עם כוונות מהרש”ש שאמר המקובל רבי יהודה פתייה בכל יום - תפילה קבלית מרטיטה הנאמרת בעת צרה להצלת עם ישראל מהקמים עליו, כתובה בדיו על גבי קלף, אותו טמן המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה בתוך סידור התפילה שלו. והיה קורא ממנו בסוף תפילת שמונה-עשרה, קודם 'עושה שלום'. בגב פיסת הקלף הקדשה עצמית [19 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הרב פתייה. [בגדד] תרצ”ט [1939]. התפילה נכתבה בכתב יד כותב הקמיעות המפורסם המקובל רבי אברהם יעקב ברזאני - תלמידו ואחיינו של הרב פתייה. בראש התפילה נכתב: ”בכל תפילה שמו”ע קודם עושה שלום תכוין זה” לאחר מכן נכתבו שתי שורות עם שמות קדושים, בכתיבה אשורית, מתויגת ומנוקדת. לאחר מכן מופיע נוסח התפילה עצמה, בכתיבה מזרחית, ובסופה עוד 3 שורות של שמות קודש ופסוקים. התפילה היא כאמור, להצלת עם ישראל מאויביו, שהרב פתייה היה מוסר את נפשו כל ימיו על כך, כמפורסם מפעולותיו הקבליות בתקופת השואה להצלת עם ישראל. (נוסח התפילה הוא מהרש”ש ונדפס בסוף ספר אמת ליעקב ”להגיד בעת צרה”). כאמור הרב פתייה התפלל מתוך הקלף שלפנינו שלוש פעמים ביום, במשך שלוש שנים תמימות, משנת תרצ”ט ועד לפטירתו. רבי יהודה פתייה [תרי”ט-תש”ב], מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מנהג שנתפשט בין נשות בגדד שמקורו מן הגויים, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ”ל, פרסם שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ”ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ”י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ”ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ”י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש' 'אפיקי מים' 'יין הרקח' וספרים נוספים. הסופר רבי אברהם ברזאני [תרנ”ט–תשל”ג], מגדולי מקובלי עיראק. נולד בארביל, שבכורדיסטן, רבי אברהם היה הדור ה-22 לשושלת הרבנים הנודעת - משפחת ברזאני, שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב יהודי כורדיסטן במשך כארבע מאות שנים. בדרכו לארץ ישראל, ירד רבי אברהם לבגדאד שם למד קבלה מפי גדול מקובלי עיראק רבי יהודה פתיה, שאף חיתנו עם אחייניתו. לאחר עלייתו ארצה לימד רבי אברהם קבלה בכמה מישיבות המקובלים בעיר ואף למד עם הרב בן ציון אבא שאול והרב סלמאן מוצפי. רבי אברהם ברזאני היה ידוע ככותב קמיעות וכמקובל מובהק אשר רבים התייעצו עימו. השאיר אחריו כתבי יד בקבלה שאבדו. [1] יריעת קלף, כ 19X13 ס”מ. מצב טוב מאוד. כתמי זמן קלים.