בידספיריט | אוֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה: 'סדר

אוֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה: 'סדר ל”ג בעומר' של ה'ישועות משה' מויז'ניץ - ”תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ,   הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ,   הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ” סדר נוסח הפזמונים והתפילות הנאמרים והמושרים בל”ג בעומר - העותק בו השתמש האדמו”ר רבי משה יהושע הגר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ במשך שנים רבות במעמד נורא ההוד בשעת ההדלקה המסורתית בליל ל”ג בעומר, וכן בעת עריכת השולחן הטהור ביום ל”ג בעומר. בשולי כמה דפים רישומי שמות החסידים. לפנינו פריט קדושה חסידי נדיר ומיוחד במינו. עוד מנצנצת בזכרון זקני החסידים דמותו המאירה של ה'ישועות משה' בעת ההדלקה המסורתית לכבוד התנא האלוקי, בעודו מזמר מתוך הספר שלפנינו את הפזמונים המרוממים ולוחש את התפילות המסוגלות המודפסות בו. וכן למחרת בכל המעמדים המפעימים של היום הגדול: בטקס ה'חלאקה', עת גזז לצעירי הצאן את מחלפות ראשיהם והלבישם ”א כאפלע מיט א ציצית, און א קאסקעטל”. בטקס יריית 'חץ וקשת' ובעת עריכת השולחן הטהור. במעמדים אלו השתמש הרבי שוב ושוב בספר הפזמונים והתפילות שלפנינו במשך כשתים עשרה שנה! בדף הפורזץ אישור חתום מאת החסיד הויז'ניצאי הידוע הרה”ח שמחה הנדלר: ”אני הח”מ מאשר שהקונטרס הזה השתמש בו האדמו”ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ ב”ב משנת תשל”ה עד שנת תשמ”ז, ביום ל”ג בעומר בשעת ההדלקה וכן בעת עריכת השולחן בל”ג בעומר. שמחה הנדלר, עיה”ק ירושלים”. שני דפי הפיוט 'אשרינו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי' הושלמו בכתב יד אמנותי, הנראה כחלק אינטגרלי מדפי הספר, כפי נוסח ויז'ניץ השונה מהנוסח הרגיל. בשולי הדפים הכתובים חתימת האמן-החסיד: יהודה בן מלכה.  ל”ג בעומר, מהווה במשנת החסידות את אחד הימים המרוממים והמסוגלים ביותר בשנה. בין סגולותיו המפורסמות של יום זה על פי גדולי החסידות והקבלה: לזרע של קיימא (סגולת חץ וקשת - כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים),  לזיווג (בשם ה'אבני נזר'), לתורה (בשם ה'פרי צדיק'), לדירה (על פי הקבלה), ולפרנסה (סגולת ח”י רוטל המפורסמת).  מפרט: 'מסע מירון להרה”ח ר' מנדיל רובין' [1] דף, [20] עמ'. 23 ס”מ. מצב טוב מאוד: סימני שימוש. כריכה קשה.