בידספיריט | ארכיון מוסד 'קהלת' מיסודו של

ארכיון מוסד 'קהלת' מיסודו של הראי”ה קוק - ארכיון מוסד 'קהלת' [ק'רן ה'רמת ל'ימוד ת'ורה] - מוסד שייסדו גדולי רבני ארץ ישראל, מכל החוגים, בראשות הראי”ה קוק. לצורך תמיכה וביסוס הישיבות הקדושות. הארכיון מכיל עשרות רבות של מסמכים והינו אוצר בלום של מכתבי רבנים, מכתבי עסקנים, דיווחי פעילות פרסומים פנימיים ועוד ועוד. (ראה הרחבה אודות המוסד ההיסטורי 'קהלת' והארכיון שלפנינו, באתר ווינרס ובידספיריט). בראשות ובנשיאות המוסד עמדו גדולי התורה שבדור ולהבדיל חשובי העסקנים הפוליטיים, ביניהם: הוגה הרעיון הראי”ה קוק, הרב הראשי רי”א הרצוג, הרב מאיר ברלין [בר אילן], הרב איסר זלמן מלצר, הרב חרל”פ, הרב טוקצ'ינסקי, הרב יחזקאל סרנא והעסקנים: פרו' הרמן שטרוק, מאיר דיזנגוף, פנחס רוטנברג. מרבית המסמכים שבארכיון עוסקים באישים אלו או חתומים על ידם.  בין המכתבים הרבים: * מכתב ארוך בחתימת יד קדשו של הראי”ה קוק, בערוב ימיו, אל מר פנחס רוטנברג מייסד חברת החשמל הישראלית. * מכתב ארוך מאוד, ככל הנראה בכתב ידו של הרב הרצוג, לא חתום, ממוען אל פנחס רוטנברג. * מכתב ארוך מאוד [2 דפים], בחתימת ידו של הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. * מכתבים בחתימת ידם של האמן פרופ' הרמן שטרוק וד”ר אהרן ברט. * מכתב בחתימת ידו של מאיר בר אילן. [42] דפים, גדלים שונים, חלקם בכתב-יד וחלקם מוקלדים במכונת כתיבה בתוספת חתימות/הגהות בכתב יד + [11] מעטפות מקוריות ממוענות ומבוילות + [2] חוברות פנימיות של המוסד + [2] גיליונות עיתון הצופה מהתקופה העוסקים במוסד או במנהליו. ראה עוד אודות הפריט הזה באתר ווינרס. מוסד 'קהלת' שר”ת שלו הם 'קרן הרמת לימוד תורה' , עלה ברעיונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי לא”י, בשלהי ימיו הצליח הרב לעורר את הגביר 'פנחס רוטנברג' מייסד 'חברת החשמל' בארץ ישראל, לתרום עבור הישיבות הקדושות שקרסו תחת העול הכספי. ולא עוד אלא ביקש הימנו שיקדיש בחייו קרן עבור החזקת הישיבות. השתלשלות הדברים: בשנת תרצ”ד שהה הרב קוק זצ”ל בחיפה לנופש מרוב חולשתו. בדרך מקרה הזדמנו שם רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי ורבי יחזקאל סרנא, שלושתם העלו את הבעיה הכאובה של מצב הכספי הגרוע של הישיבות הקדושות. הרב קוק העלה רעיון להזמין את מר רוטנברג כדי להשפיע עליו שיתרום מהונו ומהון חבריו למען קיום הישיבות. שני ראשי הישיבה היו המומים: הרי הוא רחוק מעולם התורה! הרב קוק התעקש שילכו אליו ויזמינו אותו אצלו. רוטנברג הגיע והרב טוקצ'ינסקי נשא את דבריו, החל עם חשיבותה של עולם הישיבות כיצד הייתה מאז ועד היום יסוד קיומו של עם ישראל… מר רוטנברג קטע אותו באמצע דבריו, והעיר: ”כנראה, אתם רואים אותי כאיש שאינו מכיר את עם ישראל וקשריו עם תורתו. בבקשה השכנוע בעד עולם הישיבות מיותר: אני משוכנע שבלי תורת ישראל אין קיום לעם ישראל גם לא קשר לארץ ישראל”, הם היו מופתעים מדבריו. ראשי הישיבה חזרו הביתה לירושלים, עברו כמה חודשים ולא שמעו מאומה ממר רוטנברג. ברם, בתחילת שנת תרצ”ה נסע מר רוטנברג במיוחד לירושלים כדי למסור אלף לירות לרב קוק, באומרו: זו תרומתי הראשונה, ותבואו אחריה תרומות נוספות. בראות ראשי הישיבה את הרצינות בדבריו מעשיו, נסעו במיוחד שוב למעונו כדי לשוחח עמו על ייסוד מוסד מכובד למטרת הרמת קרן כל הישיבות, העלו רעיון של רכישת נדל”ן, רעיון שרוטנברג הסכים לו. הם חזרו הביתה ירושלימה עם בשורה טובה לפני הרב קוק שרוטנברג מוכן להתמסר עבור הצלחת הרעיון, הן מכספו והן להתרים מאחרים. תיכף ומיד החליט הרב קוק שיש לנצל את ההזדמנות, והחל לפעול על ארגון אסיפה רבת משתתפים בתל אביב, ומר רוטנברג ינאם בפניהם כדי להשפיע עליהם למען מטרה נעלה זו. אלא שלצערם הרב [כנראה בגין חולשת הרב קוק] הרעיון לא יצא לפועל. ביום ב' לחודש תמוז תרצ”ה כשהרב קוק שכב חולה על מיטתו שממנה לא ירד ומר רוטנברג היה אז בלונדון, שלח אליו הרב קוק מכתב בקשה שלא יזניח את הרעיון בהיותו בחו”ל, היינו גם שם יפעיל את כוחותיו למען הישיבות. במכתבו מעדכן אותו הרב ז”ל: שראשי הישיבה כבר נפגשו עם כמה אישי-ציבור במטרה שיצליחו להעלות את קרנו של המוסד ההולך ומתרקם, למגינת ליבם של כל העוסקים בדבר מצוה זו, כעבור חודשיים נפטר הרב זצ”ל.  למרות השבר עם הסתלקות הרב, לא אמרו נואש, וראשי הישיבה, נפגשו כמה פעמים עם מר רוטנברג, והלה הצליח לשכנע את ראשי הקרן של משפחת רוטשילד, שתרמה כמה אלפי לירות, והבטיח להמשיך עם התרומות. למרות רוב עיסוקיו למען היישוב היהודי ומפעל החשמל שלו, רוטנברג לא נח, ופעל יום וליל למען הקמת המוסד. הוא צירף את הרב מאיר ברלין וביוזמתו הברוכה עלה בידו לארגן ולהקים ועד מנהל שיפעיל את הקרן, ולשם כך ייסד את המוסד 'קהלת' כדי ליישם את המטרה למענה נתרם הסף. בראש הוועד עמדו: הרב הראשי רי”א הרצוג, הרב ברלין - כיו”ר העו”ד מרדכי עליאש - כגזבר המוסד. כחברי הוועד-הרוחני נבחרו הרבנים: הרב איסר זלמן מלצר, הרב חרל”פ, הרב טוקצ'ינסקי, הרב יחזקאל סרנא. כמנהל נבחר הרב שמריהו גריינמן. כחברי 'ועד המועצה, נבחרו: הרב הראשי הרב ב”צ עוזיאל, הרב הראשי של ת”א הרב עמיאל, הרב יהושע קניא, הרב ברוך מרקוס, הרב פרו' שמחה אסף, הרב אהרן טייטלבוים, פרו' הרמן שטרוק, פרו' יונה פרנקל; פרו' אהרן ברט, מר דיזנגוף; מר סירקיס. וכמובן שמר רוטנברג היה אחראי לתפעול המוסד, כשהוא מדגיש בכל מכתב ואסיפה שהמוסד הוקם 'לזכרו של הרב קוק זצ”ל'. נוסף על ההון מקרן רוטנברג החל המוסד בהשגת כספים ממקורות נוספים, והסיוע הכספי הלך וגדל, ומדי חודש בחודשו חולקו מילגות למאות ת”ח ואברכים מצוינים מכל הישיבות כל רחבי הארץ, סיוע זה היה לעידוד למקבלי המילגות ואיפשר להם לשקוד בלימודיהם מתוך הרחבת הדעת, ולהגיע לגדלות בתורה. רבים ממקבלי המילגות, זכו לכהן כראשי ישיבה, רבנים, דיינים ואבות-בתי-דין. מתוך התעודות הללו למדים אנו שהמוסד השקיע כספים ברכישת נדל”ן ובמניות כדי להנות מפירותיהם. המוסד היה קיים בין השנים תרצ”ח-תש”ט,