בידספיריט | ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק

ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק חמישי: מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים - עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל הוקם 'ועד העיר', מוסד שמטרתו הייתה לייצג את כלל הציבור היהודי אל מול הרשויות. כעבור תקופת מה נוכחו ראשי הציבור החרדי-אשכנזי שקולם אינו נשמע בהנהלת הועד והקימו מוסד חילופי בשם 'ועד העיר האשכנזי' (לימים ה'עדה החרדית'). הועד החדש ייצג את האינטרסים החרדיים אל מול השלטון הבריטי. הארכיון החשוב שלפנינו מקפל בתוכו את תקופת האיחוד, ואת תקופת הפיצול, החל מראשיתה ועד לשלב הפירוד והקמת וועד העיר האשכנזי, וממנו ל'עדה החרדית'. כ-18 מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים, ביניהם תגליות היסטוריות ומסמכים בכתב ידם ובחתימתם של ענקי ירושלים. פירוט המסמכים (מספור הפריטים תואם למספור התיקיות שבארכיון): 1. מכתב של בית-הדין של הרבנות הראשית בירושלים, אל וועד השחיטה:  היות ונפוצים אצל הבהמות חששות של תולעים, עליהם לבדוק את האיברים הפנימיים בשבע עיניים. חתימת ידם של: רבי אברהם יצחק הכהן קוק - הרב הראשי, והדיינים: רבי צבי פסח פרנק ורבי פישל ברנשטיין והמזכיר ר' שמואל אהרן ובר-שזורי. אלול תרצ”ג [1933]. 2. מכתב בית הדין של הרבנות אל וועד השחיטה:   היות ושמעו על שוחטים מסוימים שנוטלים על-דעת עצמם חלקים זעירים מהעופות, כגון: טחולים, ביצים, וכדומה. להוי ידוע שתקנת הוועד היא לא לקחת אומה מחלקי העופות. חותמים רבי אברהם יצחק הכהן קוק, עם תוספת שורה בכתב ידו  (באותיות מרובעות), רצ”פ פרנק ורבי פישל ברנשטיין. אלול תר”ץ [1930]. 3. מכתבם של הרב יצחק אייזיק הרצוג, ורצ”פ פרנק אל המוסדות הציוניים: ”גולו את החרפה מעל ירושלים! הכשירו את מטבח הפועלים!” חתום ע”י הגרי”א הרצוג ורצ”פ פרנק, תרצ”ז [1937]. 4. מכתבו של רבי צבי פסח פרנק אל ר' שמואל הכהן ויינגרטן יו”ר המועצה הדתית: היות והוא קיבל בקשה מאנשי עדה החרדית לאשר 'שחיטה חד-פעמית'... והוא מהסס מלאשרה, ועל כך יש לכנס אסיפה של כל הרבנים כדי לדון בדבר! כולו בכתב-ידו וחתימתו. אלול תשי”ז [1957]. 5. מכתב-אזהרה של רבי צבי פסח פרנק לכל העוסקים במלאכת השחיטה: שאסור להם לקבל שום תמורה או טובת הנאה מהקצבים וכדומה, והינה 'תקנה קבועה ע”י גאוני ירושלים קדמאי זי”ע'. חתום. אייר תרצ”ז [1937]. 6. מכתב המלצה מאת רבי צבי פסח פרנק: למנות את השו”ב ר' זיידל מנקר ל'ראש המנקרים בירושלים'. אב תש”ב [1942]. כולו בכתב-ידו וחתימתו. 7. מכתבו של הראשל”צ רבי יעקב מאיר אל רבי יוסף צבי דושינסקי אב”ד 'עדה החרדית': היות והשחיטה הספרדית בירושלים התאחדה עם השחיטה של המועצה הדתית של הרבנות הראשית, על כן הוא מבקש ממנו שלא ירשה לשוחטים מעדות הספרדיים לשחוט במשחטת העדה החרדית. טבת תרצ”ז [1937]. 8. מכתב של 'וועד העיר לקהלת האשכנזים' אל וועד השחיטה:  בו הם מגוללים חלק הארי מהדיונים והסכסוכים בין השחיטות השונות בעיר, חתום בידי ר' משה בלוי. 9. מו”מ עם רבי חיים עוזר מווילנא:   ועד השחיטה החרדית במלברון החל לשלוח בשר לירושלים. רבה של מלברון שלח תעודת הכשר מפורטת על מהלך השחיטה, הניקור והמליחה. כנראה שהרב גורביץ מסר להם במכתב אחר שהוא מקורב לרבי חיים עוזר. והרב יעקב וולמן, מוועד השחיטה הירושלמי אכן פנה לר' חיים עוזר בשאלה האם אפשר וראוי לסמוך על הרב גורביץ? ובח”י תמוז תרצ”ז השיב רח”ע אל ר”י וולמן שאפשר לחלוטין לסמוך על שחיטתו. כנראה שוולמן פנה שוב לרח”ע היות וישנה תקנה בירושלים נגד שחוטי חוץ. על כך השיב רח”ע בחודש אלול, שלכך הוא לא התייחס, ובנידון זה מן הנכון שידונו רבני העיר. 10. מכתב מוועד השחיטה אל הרב יהודה ליב פישמן, בעניין תרומה לוועד. [1] דף סטנסיל, לא חתום. 11. מכתב מוועד השחיטה של הרבנות אל עסקני עדה החרדית:   מכתב מאת יצחק יעקב ילין מזכיר ועד השחיטה אל ר' משה בלוי, (תשובה על מכתבו, ראה מסמך מס' 8) דין ודברים ומשא ומתן בנוגע לסכסוכים שביניהם. חשון תרצ”ה [1935]. 12. מכתב מאת הרבנות הראשית בת”א:   עדות על כשרותם של העופות שנשחטו בשכונת דניה. כנראה שההגיעה שמועה לרבני ירושלים שבדניה חולטים את העופות עם מים חמים כדי להקל על מריטת הנוצות. ובמכתב זה, ישנו פירוט מלא על אופן החליטה. לקראת סוף המכתב ישנה תוספת מעניינית: ”אגב, רצוננו לדעת החלטת הרבנים הגאונים שליט”א בנוגע לאכילת קטניות בפסח זה, בהתחשב עם ריבוי העולים והאורחים, ויש המבקשים מאתנו להכשיר בפסח שימורי דגים וירקות, אבל דעתנו נוחה מזה...”. חתום בידי רבי איסר יהודה אונטרמן, אדר תש”ט [1949] 13. מכתבו של רבי צבי פסח פרנק אב”ד ירושלים לרבני העיר: בעניין ההצעה לאחד את וועד השחיטה האשכנזי והספרדי. הוא מהסס בנוגע לרעיון, ומונה שורה של מכשולים העלולים לצוץ מכך. טבת תש”ג [1943]. כולו כתב-ידו וחתימתו. 14. מכתבו של רצ”פ פרנק אל וועד העיר:   המלצה עבור ר' דוד יהודה בנעט, המנקר משכונת מחנה יהודה, להעלות את משכרתו. בסוף ישנה הוספה שהגאון רבי משה ליב שפירא הצטרף לרשימת המוצ”ים בעיר, ויש לשלם לו משכורת חודשית. כולו כתב-ידו וחתימתו. אלול תש”ב [1942]. 15. הבהרה מאת הראשל”צ רבי יעקב מאיר:   היות והתפרסמה בעיתונות מודעה מטעם הרבנות הראשית על פקפוקים במערכת השחיטה, על כן הוא מפרסם ברבים, שהמודעה לא פורסמה מטעמו, והיא ללא הסכמתם של חברי הרבנות הראשית. ויתירה מזאת הוא מונה רשימה של רבנים הסומכים בשתי ידיהם על שחיטתם. חתימת ידו וחותמתו, שבט תרצ”ו [1936]. 16. חידוש היסטורי! חשיפה! מחאתו של רבי יעקב משה חרל”פ: נגד כתבי-פלסתר שפוזרו בירושלים נגד כהונת הרב קוק לרב ראשי. כידוע, כנגד רבנותו של הרב קוק בירושלים קמה התנגדות עזה מצד הקנאים. מוביל הקרע היה רבי יצחק ירוחם דיסקין, מחשובי רבני העיר. אלא, למרבה הפלא, מי שקידם את מעמדו של הרב דיסקין לאחד מראשי הרבנים בעיר היה לא אחר מתלמידו – הרב חרל”פ – שהיה במקביל תלמידו המובהק של הרב קוק.