בידספיריט | ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק

ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק ראשון: כ-100 מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים - עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל הוקם 'ועד העיר', מוסד שמטרתו הייתה לייצג את כלל הציבור היהודי אל מול הרשויות. כעבור תקופת מה נוכחו ראשי הציבור החרדי-אשכנזי שקולם אינו נשמע בהנהלת הועד והקימו מוסד חילופי בשם 'ועד העיר האשכנזי' (לימים ה'עדה החרדית'). הועד החדש ייצג את האינטרסים החרדיים אל מול השלטון הבריטי. הארכיון החשוב שלפנינו מקפל בתוכו את תקופת האיחוד, ואת תקופת הפיצול, החל מראשיתה ועד לשלב הפירוד והקמת וועד העיר האשכנזי, וממנו ל'עדה החרדית'. עשרות רבות של מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים (כ-100 דפים), ביניהם תגליות היסטוריות ומסמכים בכתב ידם ובחתימתם של ענקי ירושלים. פירוט המסמכים (המספור תואם למספור התיקיות בארכיון): 1. מכתב ראשי הכולל הבוכרי : בקשה אל 'ועד העיר' מחודש ניסן תרע”ט, היות ועד עתה היה 'ועד הצירים' מעניק לעדה ולרבניה תמיכה, ומשום מה, כעת הפסיקו עם המענקים, ובעקבות זאת: הגיעו חכמי העדה לרעב ממש: 'וחסרון כיס קשה מכולם'. חותמים: אברהם אמינוב, שמואל איזכיוף, יונתן מוסאיוף. רקע: בשלהי שנת 1917, לאחר הצהרת בלפור, התכנסו מספר עסקנים ציונים (בעיקר בלונדון) והחלו לגבש רעיון להקים ועד שמטרתו לדאוג לחינוך, עבודה, ביטחון לאומי והפעלת מוסדות ציבוריים בארץ. הועד נקרא בשם 'ועד הצירים' והוא פעל עד ראשית שנת 1920. 2. ראשי ה'וועד הכללי לעדת התימנים' - 2 תעודות :  היות שועד העיר ממלא את הפער שנוצר בעקבות אי ההתרמה של 'ועד הצירים', ואילו ועד העיר החליט לחלק את הכספים, באותו האופן שהיה אצל ועד הצירים, דהיינו: למוסדות ולא ליחידים. ברם, חכמי עדת תימן מבקשים ”להתחשב עם המוסדות שלנו בתור יוצא מן הכלל, לא לפי תקציבים שנתנו 'ועד הצירים' ביען שהתקציבים היו לקויים ובפרט של שתי ישיבות 'תורת משה' ו'חיי שלום'. המוסדות של הקהילה הם חמש: שתי הישיבות הנז' והת”צ הכללי 'תורה אור' ושני סניפיו (האחד במשכנות והשני בסילואן). בד”ץ דקהלתינו ובית היתומים שאינו מקבל לע”ע שום תקציב משום צד...” חותמים: ר' שלום יוסף אלשיך, רבי אברהם אלנדאף, רבי יהודה ב”ר אברהם חבשוש, רבי חיים שלמה עיראקי, רבי דוד ב”ר סעיד קאפח, רבי אברהם צארום.  ר' שלום יוסף אלשיך: נולד בצנעא בשנת תרי”ט. ב-תרנ”ה עלה ארצה עם בני משפחתו ובני קהילה נוספים, והתיישב בשכונת 'נחלת צבי' בירושלים (סמוך לשכונת מאה שערים). ב-תרנ”ג נבחר לעמוד בראש קהילת יוצאי תימן בירושלים, יחד עם חברו מארי 'אברהם אלנדאף'. לאחר עלותו ירושלימה למד בישיבת 'בית אל'. השתתף בהקמת תלמודי התורה המוזכרים במכתב לבני קהילתו. נפטר בשנת תש”ד. רבי אברהם אלנדאף:  כידידו הרב אלשיך, גם הוא נולד בצנעא (תרכ”ו), עלה ירושלימה ב-תרנ”א והתגורר בעיר העתיקה, הוא היה ממקימי 'כפר השילוח', וביחד עם הרב אלשיך ניהל את העדה, והקים את מוסדותיה, ושימש כאב”ד בבית דינם. נפטר ב-ת”ש. רבי יהודה חבשוש:  כיהן כחבר בבי”ד, והיה ראש ישיבת 'תורת משה'. רבי חיים שלמה עיראקי: נולד בירושלים בשנת תרמ”ז, וכבר בצעירותו נמנה עם עסקני העדה התימנית בעיר. ב-תרפ”ג ייסד בעיר את שכונת 'נחלת אחים', בה הקים, בין השאר, 'בית לעולים' ותלמוד תורה ובית כנסת 'מקור חיים'. ב-תרפ”ט מונה לשמש כחבר בבי”ד של העדה, ובהמשך שימש כראש ישיבת 'חיי שלום' המוזכרת במכתב. בשנת תש”ה שימש כחבר באספה הבוחרת למועצת הרבנות הראשית. נפטר ב-תשל”ב אברהם צארום: (תרל”ט-תש”ב). מראשי 'התאחדות התימנים', ומחושבי עסקני העדה. חבר אסיפת הנבחרים 'וועד הלאומי'. 3. ישיבת 'שער השמים' ללימודי קבלה: רשימת תלמידי הישיבה מסלתה ושמנה של ירושלים , סיון תר”פ [1920]. כתב יד ע”ג בלנק רשמי. 4. כרוז של בית-דין של 'עדה החרדית': אזהרות בקשר לשומרי שביעית, שלא להיכשל במאכלים שונים שלכאורה אין בהם איסור שביעית. אייר תש”ה [1945]. 5. ישיבת מאה שערים: רשימת תלמידי הישיבה. מסלתה ומשנה של העיר. כתב יד ע”ג בלנק רשמי. 6. כתב-חוזה בין הרב יוסף לוי חגיז ב”כ של ועד העיר לבין ר' יוסף סולומון: האחרון היה אחראי לנהל את התנור לאפיית מצות השוכן בבית יתומים – דיסקין. אדר תרע”ט [1919]. 7. מכתב בקשה לשנות את מהלך הבחירות ל'ועד העיר' בכך שלע”ע הכולל ההונגרי יקופח:   כ-חמישים חתימות, רובם מבני כולל הונגריה, ביניהם: ר' דוד יונגרייז, ר' מנחם מאניש שיינברגר, ר' צבי הירש בלוי, ר' צבי בלעדי, ר' בן ציון הויזמן, ר' נפתלי צבי הרצל. 8.   בקשה מוועד 'עדת הספרדים':  היות והגיע לרשותם כספי צדקה מאמריקה המיועד עבור המוסדות לעדת הספרדים, לכן בהקדם עליהם להעבירם לבעליהם. חתימת נשיא הועד שמואל לופו, ניסן תרע”ט [1919]. 9. מכתב ארוך מאת 'ועד איחוד חכמי ורבני הישיבות':   וועד זה היה מוסד שאיחד את רוב תלמודי התורה והישיבות בעיר. לאור המצב הדחוק והעלוב של בני-התורה בעיר, ולאחרונה ראשי 'ועד הצירים' אינם נענים לבקשתינו, לכן על ו'עד העיר' לייסד משרד מיוחד לצורך תמיכה בבני תורה. לאחר דיונים נבחרו ארבעה צירים מבני הישיבה: ר' זאב שחור, רי”מ טוקצינסקי, ר' מאיר אדלר ור' שמחה ווינוגרד. חותמים בכתב-ידם: ראשי ישיבת 'חיי עולם': ר' ישראל יצחק רייזמן, ר' בנימין חיין הכהן סאסובר, ר' זלמן ליב לווינטל ור' יוסף אדלר. ראשי ישבת עץ חיים: ר' יהושע ויינגרטן ור' נחמיה חשין. נציגי ישיבת אהל משה: ר' שניאור זלמן גרוסמן. נציגי ישיבת תורת חיים: ר' חיים שלמה רוזנטאל. [4] דפים. 10. תיאור פגישת ראש 'ועד העיר' עם הנציב העליון [הרברט סמואל]. תיעוד היסטורי. [1] דף בכתב יד, עם מחיקות ותיקונים, חותמת הועד. 11. בקשת ועד העיר לעיריית ירושלים: בקשה לקבלת רישיון על התקנת עמודים לעירוב עבור לשכונות החדשות. [1] דף סטנסיל, לא חתום. 12.