צווייאונצוואנציק. 22 שירים מאת יחיאל דינור (פיינער), ספרו הנעלם של ק. צ'טניק, וורשא 1931

צווייאונצוואנציק. 22 שירים מאת יחיאל דינור (פיינער), ספרו הנעלם של ק. צ'טניק, וורשא 1931
"שרוף אותו כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ" (יחיאל דינור במכתב אל הספריה הלאומית).ספר השירים של הסופר יחיאל דינור, ניצול אושוויץ הנודע בשם העט ק. צ'טניק, אשר ביקש המחבר להשמיד בכל דרך אפשרית, על מנת לא להשאיר זכר לדמותו לפני השואה. מלבד העותק שלפנינו ידוע על עוד עותק שלם אחד בלבד בעולם, מלבד העותק שדינור השמיד בספריה הלאומית. הוצאת קולטר-ליגא, וורשא 1931.
62 עמ, [1], 11.5*17 ס"מ. איור בדף האחרון מעשה ידי האמן יצחק ברוינער.
יחיאל דינור (פיינער) (1909-2001) נודע כאחד הסופרים הגדולים שכתבו על השואה ובעקבותיה, בחר את שם העט הספרותי ק. צטניק על שם KZ - מחנות הריכוז. כפי שאמר: "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ... אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ." ק. צטניק התפרסם כאשר התמוטט על הארץ במהלך נתינת העדות במשפט אייכמן, הוא מהיחידים שחוו את אושוויץ ושרדו.כחלק מתפיסתו כי העולם שקדם לשואה אבד והוא עבר לפלנטה אחרת, ביקש דינור בצורה אקטיבית להשמיד כל זכר לעולם ההוא, כולל ספרו זה שכתב לפני השואה. במכתב אל מנהל הספריה הלאומית (העתק ממנו מצורף) מספר דינור כי כאשר נודע לו בשנת 1953 כי נמצא עותק של ספר השירים 'צוויאונצוואנציק" השמיד אותו באומרו כי הוא שייך ל"סופר שהושמד באושוויץ". לאחר מכן, כאשר מצא עותק מוצג בויטרינת זכוכית בספריה הלאומית, הוא מצא את הדרך לשרוף גם אותו. מעניין כי משהתגלה עותק נוסף, השלישי, בספריה הלאומית, דינור לא השמידו הפעם אלא קרע אותו לגזרים, והחזיר את הקרעים לספריה בכותבו: "כאות ועד צרפתי כאן שארים מתוך "הספר", אנא שרוף אותם כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטריון של אושוויץ".מצורף מכתב וחומר נוסף אודות ניסיונותיו של דינור להשמיד את הספר. הקטלוג בספריה הלאומית, פריט מס' 31V 5304, מאשר את הפרטים הנ"ל.
כריכה חדשה. כתמים ופגעי רטיבות, קרעים מחוזקים בשער. רישומים בעט בעמ' 10 ובדפים הסמוכים. פינה חסרה בדף האחרון. ללא העטיפה ותמונת המחבר. מצב טוב.