היסטורי! מכתב הצלה של האדמו"ר הראשון מסקולען ומשפחתו. בוקרשט, תשי"ט

"שולח אני בזה את הדאטען שלי ושל... בני-ביתי יחיו"

"מכתב הצלה" היסטורי, העוסק בהשגת רישיונות הגירה עבור הרבי מסקולען ובני משפחתו לארצות החופש. נכתב כולו [למעלה מ-100 מילים] בעצם כתי"ק ובחתימתו של האדמו"ר הראשון מסקולען הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, בעודו מעבר למסך הברזל ברומניה הסובייטית. באקארעסט, יום ה' פ'[רשת] תצוה [י"א אדר א'] תשי"ט [1949].

לפנינו מכתב הצלה שכתב הרבי מתוך בוקרשט הקומוניסטית, כאשר השלטונות אורבים לכל צעדיו [לאחר המכתב הוא נעצר, ראה הרחבה]. המכתב ממוען אל הגאון רבי יעקב יצחק ניימאן, ובו מתכנן הרבי את אחת מדרכי הצלתו, מתוך עמק הבכא. הרבי מודה לו על השתדלותו בעדו, ופורש את תכנית ההצלה:

" - - - על רצונו הטוב והשתדלותו הטובה לעשות לי מצב בעירכם, ועל-פי דרישתכם מקהל אהבת ישראל חסידי וויזניטץ יחי' לעשות לי התמנות, שולח אני בזה את הדאטען שלי ושל הנלוים אלי בני-ביתי יחיו. והנני חותם בתודה וברכה ברכת התורה הנצחית, ידידו דו"ש גם באין מכיר, הק' אליעזר זוסיא בהרה"ג ה"צ ר' ישראל אברהם זצ"ל פרטוגל"

סוף דבר - לא עברו אלא שבועות מועטים וביום א' ניסן תשי"ט נעצרו הרבי ובנו על ידי השלטונות והוחזקו בבית הסוהר במשך חמישה חדשים מרים. על אותם ימי המאסר כותב בנו ממלא מקומו בספר 'שם ושארית ישראל': ”וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים”. בערב שבת 'נחמו' שוחררו הרבי ובנו מהמאסר, אך נאלצו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת. ומאז ועד היום הזה, מדי שנה בשנה במוצאי שבת נחמו, נחגג "נס ההצלה" של האדמו"רים מסקולען הרה"ק רבי אליעזר זוסיא ובנו הרה"ק רבי ישראל אברהם זיע"א.

לפנינו מכתב בעל תוכן היסטורי-חסידי יחיד במינו - מכתב ההצלה מתוך שבי הקומוניסטים של שניים מגדולי האדמו"רים בדורות האחרונים. לא מן המותר לציין את פרט השנה אותו כותב הרבי ברוח קדשו בראש האיגרת "ת'הא ש'נת י'שועה ט'ובה", ואכן לאחר למעלה מחמש-עשרה שנה מעבר למסך הברזל, יצאו באותה השנה הרבי ומשפחתו מעבדות לחרות.

האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח - תשמ"ב], האדמו"ר הראשון לבית סקולען. בהיותו כבן שבע עשרה שנה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים הוכתר כאדמו"ר מסקולען.

לאחר השואה החל לפעול למען הצלת יהודים ובעיקר למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו. ביתו נהפך לבית יתומים בו התגוררו מאות ילדים יתומים, שבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. הרבי נרדף בשל פעילותו. בא' בניסן, ה'תשי"ט, נכלאו הרבי ובנו [בנפרד] למשך חמישה חודשים. בערב שבת 'נחמו'  בשנת ה'תשי"ט הם שוחררו, אך נאלצו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת.

באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך, תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה, והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם על מצבם של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי.

חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.

מפרט: [1] דף נייר, 18 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.