מבוא קציעה 1 ירושלים., Israel
Términos y condiciones de venta
Ver demostración
שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
כל המכירה ללא מחירי מינימום!!!
עקב המצב השורר בארץ ובעולם בעקבות וירוס הקורונה רח״ל, הוספנו קמעות לרפואה, סגולות לשמירה, וספרי סגולה, מכל חולי וממגיפה, ויה״ר שיקוים בנו ״מנע מגיפה מנחלתיך״.
עותק הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, קמיע מידיו הקדושות של רבי ישעיל'ה קרעסטירער, אוטוגרף החיד"א, הבן איש חי, ספר צירופי שמות בכתב יד הרב יצחק כדורי, תניא שחולק מידי הרבי מליובאוויטש, מכתב בכתב יד החזון אי"ש, מכתב בכתב יד הרה"ק רבי איציק'ל געווירצמאן, וחתנו רבי יענקל'ה לייזר.
La subasta ha concluído
|
LOTE 344:
תנ"ך גורל הגר"א - אמשטרדם תס"א 1701.
más...
|
|
|
Precio inicial:
$
10
Precio estimado :
$2 000 - $3 000
Comisión de la casa de subasta: 23%
Más detalles
IVA: 17%
IVA sólo en comisión
|
תנ"ך גורל הגר"א - אמשטרדם תס"א 1701.
תנ"ך גורל הגר"א, תנ"ך אמשטרדם תס"א [1701].
תורה נביאים וכתובים בלי נקודות מוגה בעיון רב, עם לוח הקרי וכתיב, חסירות ויתירות ולוח הפטרות.
מקובל שעל תנ"ך זה המחולק לשני טורים עורכים את הגורל הידוע הנקרא בשם – גורל הגר"א.
בתנ"ך כזה עשה הרב חיים מוולוז'ין, בהתאם לדרישת הממשלה להכניס לישיבת וולוז'ין לימודי חול, הפסוק שעלה בגורל הוא "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'" ומכאן הסיק הגר"ח לסגור את הישיבה ולא להכניס בה לימודי חול. המקרה המפורסם ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הצדיק רבי אריה לוין בעת שערך את הגורל המפורסם של זיהוי החללים, בשנת 1950 לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי שיירת הל"ה שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של שמחה רז "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "בקרובי אקדש", ו"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "וממטה בנימין בגורל" (יהושע, כ"א, ד') כרומז לחלל בנימין בוגלבסקי, "הלוא בן ימיני" (שמואל א', כ"א) כרומז לחלל עודד בן ימיני, וכיוצא בזה.
שני שערים, [חסר שער הראשון] השער הראשון בעברית והשני בלטינית.
אמשטרדם תס"א [1701]. [5] (במקור 6), 293-305, [4] עמ'. 14.4 ס"מ.
מצב; כללי טוב. כריכת חצי עור עתיקה, חיזוקים בדבק, דף אחרון מנותק. כתמים.
בתנ"ך כזה עשה הרב חיים מוולוז'ין, בהתאם לדרישת הממשלה להכניס לישיבת וולוז'ין לימודי חול, הפסוק שעלה בגורל הוא "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'" ומכאן הסיק הגר"ח לסגור את הישיבה ולא להכניס בה לימודי חול. המקרה המפורסם ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הצדיק רבי אריה לוין בעת שערך את הגורל המפורסם של זיהוי החללים, בשנת 1950 לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי שיירת הל"ה שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של שמחה רז "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "בקרובי אקדש", ו"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "וממטה בנימין בגורל" (יהושע, כ"א, ד') כרומז לחלל בנימין בוגלבסקי, "הלוא בן ימיני" (שמואל א', כ"א) כרומז לחלל עודד בן ימיני, וכיוצא בזה.
