Please note that offer can not be canceled after submission!
All sale at the opening price of 10 USD!!!
HIDA autograph, handwritten innovations from Ram Shik, a sacred mascot by Rabbi Yeshayah'la Crestierer, a holy manuscript by Rabbi Naftali Amsterdam and more.
|
LOT 157:
מכתב ברכות מאת האדמו"ר הקדוש והטהור רבי צבי הכהן טורנהיים מחדש ומייסד חסידות לוקווע - וולברוז' לאחר השואה.
plus...
|
|
|
Prix de départ:
$
10
Commission de la maison de ventes: 23%
Plus de détails
TVA: 18%
Seulement sur commission
|
מכתב ברכות מאת האדמו"ר הקדוש והטהור רבי צבי הכהן טורנהיים מחדש ומייסד חסידות לוקווע - וולברוז' לאחר השואה.
[1] דף, נייר מכתבים מוקלד בחתימת האדמו"ר. כולל המעטפה.
בני ברק תשנ"ו.
האדמו"ר רבי צבי הכהן טורנהיים - (תרע"ד -תשס"א), היה האדמו"ר מלוקווע וולברוז', נולד ב-ה’ אייר ה’תרע”ד (1914) בעיר ביאלא פודולסק. התייתם מאביו כאשר עדיין לא הגיע לגיל חמש. אימו הצדקנית גידלה את כל ילדיה במסירות נפש מופלאה בהיותו נער ניכר כי נועד לגדולות. הקדיש את זמנו ללימוד תורה ובעיקר התבלטה בו התכונה של אהבת רעים בצורה יוצאת מגדר הרגיל, את תחילת דרכו עשה בישיבה בעיר הולדתו, בנובהרדוק, במזריטש ובפינסק. עוד בהיותו בחור כבן 16 שנים בלבד כבר כיהן כראש ישיבה בלודז’ שליד שעדליץ. הדוחק באותם שנים היה עצום. כאשר שלחו מביתו אוכל – היה מחלקו לחבריו העניים והוא לא אכל מזה. כשפרצה מלחמת העולם השניה, החל לנדוד כאשר כל בני משפחתו נעקדו על קידוש ה’ הי”ד. השואה האיומה הכחידה את זכר חסידות לוקווע וולברוז’ המעטירה אשר האצילה מהודה על יהדות פולין המעטירה. ורבינו ראה לעצמו את הזכות והחובה לחדש את שושלת אבותיו הקדושים. ואכן בעשר אצבעותיו עשה הכל להקים שם ושארית לזכרם ולהדפיס את תורתם הק’. גם בשנות המלחמה למרות הסבל הרב והניתוק ממשפחתו המשיך להרביץ תורה לעדרים ולא שת ליבו לגזירות השלטון הקומוניסטי של סטאלין הצורר. היה אמור להישלח לסיביר אולם הוא ניצל בכך שהפיל עצמו מהרכבת. הגיע לסמרקנד בבוכרה, ועשה הכל כדי לסייע לפליטים ברוחניות וגשמיות. דאג לאלו שאין להם מה לאכול והשתדל לסייע כפי יכולתו. בעקבות עלילת שווא נשפט לשנת גלות בסיביר. לאחר שריצה את רוב עונשו, הצליח להשיג אישור מהרופא המקומי כי אינו כשיר לשבת במקום וכך ניצל פעם נוספת. האדמו”ר ר’ יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש הורה לו לנסוע לברזיל ולהפיץ שם תורה ויהדות. הקים ישיבה חרדית וכן את ‘אגודת מחזיקי היהדות והאחווה’, אשר הוציאה מכתבים ליהודים במקום להתחזק בשמירת השבת. בשנת ה’תשמ”ה (1985) עלה לא”י. עם בואו פתח כולל אברכים בשם ‘דיבוק חברים ‘ וכן מסר שיעור תורני עמוק לאברכי הכולל. בשנת ה’תשמ”ח (1988) פתח בית מדרש ע”ש אבותיו הק’ בצפון בני ברק. הירבה בצומות וסיגופים למען עם ישראל. אהבת ישראל שבו לא ידעה גבולות. בעת שנפלו הסקאדים, היה יוצא לבתי הרפואה לבקר את הפצועים ולברכם. כל חייו היו רצופות מסירות נפש לכלל ולפרט. מסכת חיים של תורה, עבודת שמים, חסידות, ענווה ללא שיעור. קיבל כל יהודי בסבר פנים יפות קטן כגדול. כאשר בירך את עמו ישראל ראו באופן מוחש, מה הפירוש ‘לברך את עמו ישראל באהבה’. כל מעשיו היו באופן של הצנע לכת. נפטר ב-ד’ סיוון ה’תשס”א (2001) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
מצב; טוב מאוד, סימני קיפול.
[1] דף, נייר מכתבים מוקלד בחתימת האדמו"ר. כולל המעטפה.
בני ברק תשנ"ו.
האדמו"ר רבי צבי הכהן טורנהיים - (תרע"ד -תשס"א), היה האדמו"ר מלוקווע וולברוז', נולד ב-ה’ אייר ה’תרע”ד (1914) בעיר ביאלא פודולסק. התייתם מאביו כאשר עדיין לא הגיע לגיל חמש. אימו הצדקנית גידלה את כל ילדיה במסירות נפש מופלאה בהיותו נער ניכר כי נועד לגדולות. הקדיש את זמנו ללימוד תורה ובעיקר התבלטה בו התכונה של אהבת רעים בצורה יוצאת מגדר הרגיל, את תחילת דרכו עשה בישיבה בעיר הולדתו, בנובהרדוק, במזריטש ובפינסק. עוד בהיותו בחור כבן 16 שנים בלבד כבר כיהן כראש ישיבה בלודז’ שליד שעדליץ. הדוחק באותם שנים היה עצום. כאשר שלחו מביתו אוכל – היה מחלקו לחבריו העניים והוא לא אכל מזה. כשפרצה מלחמת העולם השניה, החל לנדוד כאשר כל בני משפחתו נעקדו על קידוש ה’ הי”ד. השואה האיומה הכחידה את זכר חסידות לוקווע וולברוז’ המעטירה אשר האצילה מהודה על יהדות פולין המעטירה. ורבינו ראה לעצמו את הזכות והחובה לחדש את שושלת אבותיו הקדושים. ואכן בעשר אצבעותיו עשה הכל להקים שם ושארית לזכרם ולהדפיס את תורתם הק’. גם בשנות המלחמה למרות הסבל הרב והניתוק ממשפחתו המשיך להרביץ תורה לעדרים ולא שת ליבו לגזירות השלטון הקומוניסטי של סטאלין הצורר. היה אמור להישלח לסיביר אולם הוא ניצל בכך שהפיל עצמו מהרכבת. הגיע לסמרקנד בבוכרה, ועשה הכל כדי לסייע לפליטים ברוחניות וגשמיות. דאג לאלו שאין להם מה לאכול והשתדל לסייע כפי יכולתו. בעקבות עלילת שווא נשפט לשנת גלות בסיביר. לאחר שריצה את רוב עונשו, הצליח להשיג אישור מהרופא המקומי כי אינו כשיר לשבת במקום וכך ניצל פעם נוספת. האדמו”ר ר’ יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש הורה לו לנסוע לברזיל ולהפיץ שם תורה ויהדות. הקים ישיבה חרדית וכן את ‘אגודת מחזיקי היהדות והאחווה’, אשר הוציאה מכתבים ליהודים במקום להתחזק בשמירת השבת. בשנת ה’תשמ”ה (1985) עלה לא”י. עם בואו פתח כולל אברכים בשם ‘דיבוק חברים ‘ וכן מסר שיעור תורני עמוק לאברכי הכולל. בשנת ה’תשמ”ח (1988) פתח בית מדרש ע”ש אבותיו הק’ בצפון בני ברק. הירבה בצומות וסיגופים למען עם ישראל. אהבת ישראל שבו לא ידעה גבולות. בעת שנפלו הסקאדים, היה יוצא לבתי הרפואה לבקר את הפצועים ולברכם. כל חייו היו רצופות מסירות נפש לכלל ולפרט. מסכת חיים של תורה, עבודת שמים, חסידות, ענווה ללא שיעור. קיבל כל יהודי בסבר פנים יפות קטן כגדול. כאשר בירך את עמו ישראל ראו באופן מוחש, מה הפירוש ‘לברך את עמו ישראל באהבה’. כל מעשיו היו באופן של הצנע לכת. נפטר ב-ד’ סיוון ה’תשס”א (2001) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
