הגהות שערי דורא, למהרש"ל. מהדורה ראשונה. בזל, שנ"ט [1599]. עותק מיוחס ושמור במיוחד.

'פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים' - הגהות המהרש"ל על ספר 'שערי דורא' לרבי יצחק מדורא - מספרי ההלכה הקדומים והחשובים. במרכז הדפים נדפס פנים הספר, ומסביבו כתב גדול הדור רבי שלמה לוריא - המהרש"ל את חיבורו המפורסם 'הגהות שערי דורא', המצוטט בכל הפוסקים שאחריו [חיבורו של המהרש"ל ארוך פי כמה מהספר עצמו]. באסיליה [בזל], שנ"ט [1599]. 

לפנינו המהדורה הראשונה של חיבורו הנודע של המהרש"ל על ספר 'שערי דורא'. הספר יצא לאור לאחר פטירת המהרש"ל על ידי תלמידו הגדול, המקובל האלוקי 'רבי אליהו בעל שם', שנודע בקמיעותיו ובמופתיו. מהדורה זו נקראת "מכונות" על שם הנכתב בהקדמת המו"ל רבי אליהו בעל שם: "אני המעתיק קראתיו 'מכונות', כי הם המכונות שעשה שלמה על כל הג"ה והג"ה חדשות גם ישנות, ובפרט באשר הספר מתחיל בעשר שערים נכונות במספר כמו המכונות".

באותה שנה [ה'שנ"ט] נדפסו הגהות המהרש"ל על ספר שערי דורא, בשני מקומות שונים, על ידי שני תלמידי המהרש"ל. המהדורה שלפנינו, נדפסה כאמור בבזל על ידי רבי אליהו בעל שם, והיא נקראת בשם "מכונות". מהדורה נוספת נדפסה בלובלין על ידי רבי יוסף ב"ר יהודה, והיא נקראת בשם "עטרת שלמה". שתי המהדורות דומות בנוסחיהן, אך בכל אחת מהן הוספות והשמטות שאין במהדורה המקבילה.

לפנינו עותק נדיר ביופיו ובשלמותו. מקור העותק הוא בספריה ציבורית נודעת באירופה [ספריית הסמינר לרבנים בברלין - לפני השואה], וניכר עליו שהוא נשמר בצורה מקצועית וברמת טמפרטורה ולחות מתאימים, במשך למעלה מארבע מאות השנים שעברו מאז ההדפסה. כתוצאה מכך, הדפים העבים והאיכותיים של הספר נשתמרו בשלמות גמורה ואין בהם כלל נקבי עש וקרעים האופייניים לספרים בני מאות שנים. הספר כרוך בכריכה מקצועית, נאה ועבה שאף היא הגנה על הספר כמונח בתוך ארון.

עותק מיוחס; חתימת הגאון רבי יהודה בנימין וואלף נקארסולמר אב"ד שנייטאך ור"מ הקלויז בפיורדא (תקס"א-תר"מ), תלמיד השער הזקנים.

רבי בנימין היה מועמד למלא את מקום רבו עם פטירתו על כס רבנות פיורדא. בהשפעת הרפורמים דרשו השלטונות ידע במדעים ושליטה בשפה הגרמנית. יצוין שעל אף שעמד רבינו בהצלחה בכור מבחן זה, בהיותו מלומד בשאר חכמות, נפסלה מועמדותו, בתואנה שנעדר תואר ד"ר, בהקשר זה חשוב לציין את חשיבותה של פיורדא שעוד בחיי רבו, שלח אל החת"ס שיבוא לכהן פאר בעיר רבתי "פיורדא".

חתימה נוספת בשער "ליב בן ה' מרדכי ז"ל ממאסבך". רישום בעלות נוסף בדף הראשון.

מאחורי השער חותמת של ספריית הסמינר לרבנים בברלין.

הגהה בכת"י.

אוצר הספר העברי 34335.

מפרט: צט [צ"ל צח] דף, 20 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. כריכה מהודרת.

מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. שיקום אמנותי לשולי השער ושלושה הדפים שאחריו, רחוק מהטקסט.

............................................... .............

המחבר גדול הדורות רבי שלמה לוריא - המהרש"ל [ה'ר"ע-ה'של"ד], מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד שבכל הדורות, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16. ספריו "חכמת שלמה" ו"ים של שלמה" נחשבים לאבני יסוד בפרשנות התלמוד הבבלי, וספרו שלפנינו כמו גם תשובותיו ההלכתיות, מצוטטים ללא הרף בספרות ההלכה.

בפי בני הדור שלאחריו מתואר רש"ל כגדול דורו גם בהשוואה לבני דורו הגדולים רבי יוסף קארו והרמ"א. כך כתב עליו ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה דוד גנז, בכרוניקה "צמח דוד" (חלק ראשון שנת של"ג): ”רבי שלמה לוריא מאוסטרא הוא המאור הגדול, נזר ישראל, מופת הזמן, אשר לאורו ילכו בני עמנו ומימיו שותין כל תפוצות ישראל. ושמעו יצא בכל העולם, והעמיד תלמידים הרבה, והפליג על כל אנשי דורו, וחיבר חיבורו הגדול על כל שיטת התלמוד, אשר אין ערך לגדלו לעומקו ולחריפתו, וקרא אותו ים של שלמה...”. היסטוריון תולדות עם ישראל משה אביגדור שולוואס מעמיד את רש"ל עם רמ"א בשורה אחת ומגדיר כך את ההבדל ביניהם: ”הרמ"א ייצג בדורו את הצד הקודיפיקאטורי בלימוד התורה, את הצד התיאורטי ייצג בן זמנו וקרובו המהרש"ל”.

המהרש"ל היה בן לשושלת רבנים ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. אביו רבי יחיאל לוריא כיהן כרב ואב"ד סלוצק; בנו של רבי אברהם לוריא שכיהן כאב"ד בבריסק דליטא; בנו של רבי יחיאל לוריא רבה הראשון של בריסק הידוע בשמו; בנו של רבי אהרן לוריא אב"ד היילברון מגדולי רבני אשכנז (אביו של רבי יוחנן לוריא ונינה של הרבנית מרים שפירא).

על מצבתו נחקק: 

פה מונח אביר האבירים

מלך על כל חכמי המורים

מאור הגדול שהאיר לישראל לדור דורים

בספרי ים של שלמה ושאר באורים

שמו נודע בסוף העולם בכל שערים

הרביץ תורה והרבה תלמידים

הרבה תלמידים בכל העולם

צדיק וחסיד בכל מעשיו ההדורים

המו"ל המקובל האלוקי רבי אליהו לואנץ "רבי אליהו בעל שם" [שכ"ד-שצ"א], אב"ד וורמייזא. מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. תלמידם המובהק של המהרש"ל ושל המהר"ל מפראג ורעו של בעל התוספות יום טוב. רבי אליהו לואנץ מזכיר בכתביו כקרובי משפחתו את המהרש"ל ואת האריז"ל. בשנים שנ"ט-ש"ס שהה בגלות בעיר בזל בה הוציא לאור מלבד הספר שלפנינו, עוד מספר ספרים. לאחר מכן כיהן ברבנות בערים הנאו, פולדא, פרידברג, מגנצא ווורמייזא. נודע כ"רבי אליהו בעל שם" על שם עיסוקו בתורת הקבלה ובכתיבת "קמיעות" עפ"י קבלה-מעשית. היה מרבותיו של רבי יואל בעל-שם מזאמוטשט, מראשי הצדיקים הנסתרים.