מכירה פומבית 76
ספרי קודש, עותקים מיוחסים, מכתבים, חסידות, קבלה וקמעות, חב"ד, דפוסי ראשון, שנות הש', ועוד.
צולמנ'ס מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
30.10.24
אריה בן אליעזר 45 גילה ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
חובה לשלם ולאסוף את הפריטים בתוך שבוע מהמכירה!!!
אנו מבקשים בכל לשון של בקשה מכלל הלקוחות, אנא מכם את כל שאלותיכם לגבי הפריטים שאלו לפני המכירה ולא אחרי.
כמו כן: אפשר לבקש מאיתנו תמונות של פריטים שאתם מעוניינים לרכוש וכן פרטים נוספים על מצב הפריט.
חובה לשלם ולאסוף את הפריטים בתוך שבוע מהמכירה!!!
אנו מבקשים בכל לשון של בקשה מכלל הלקוחות, אנא מכם את כל שאלותיכם לגבי הפריטים שאלו לפני המכירה ולא אחרי.
כמו כן: אפשר לבקש מאיתנו תמונות של פריטים שאתם מעוניינים לרכוש וכן פרטים נוספים על מצב הפריט.
המכירה הסתיימה
|
פריט 243:
מחזור התפילה האישי של גדול מקובלי ליטא הגה"ק רבי שלמה אליאשאוו בעל ה'לשם' בחותם יד קדשו.
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
2,800
הערכה :
$4,000 - $5,000
עמלת בית המכירות: 25%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מחזור התפילה האישי של גדול מקובלי ליטא הגה"ק רבי שלמה אליאשאוו בעל ה'לשם' בחותם יד קדשו.
"המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (רבי אריה לוין).
מחזור 'רב פנינים' לראש השנה, נוסח אשכנז, "באותיות גדולות מאוד", דפוס לווין-עפשטיין, ווארשא, תרע"ב [1812]. המחזור האישי של גדול מקובלי ליטא הגאון הקדוש ובעל המופת רבי שלמה אליאשאוו בעל ה'לשם', בו התפלל בימי ראש השנה בארבע עשרה השנים האחרונות לחייו. בראש השער ובדף הפורזץ מתנוססות [2] חתימות שמו הקדוש: "שלמה אליאשאוו" ו"שלמה אלישוב", בהתאמה.
לפנינו חפץ קדושה יחיד במינו - סגולת הסגולות לקבלת התפילות. מחזור התפילה האישי של גדול המקובלים האשכנזים וגדול מעתיקי השמועה בקבלת הגר"א, הגה”ק בעל ה'לשם שבו ואחלמה'. מתוך מחזור זה התפלל בעל ה'לשם' את כל תפילות ימי ראש השנה בארבע עשרה השנים האחרונות לחייו – השנים בהן הגיע לשיא שיעור הקומה הרוחנית אליו יכול להגיע בן אנוש.
מפליא לראות כיצד גדול המקובלים נהג להתפלל ביום הדין במחזור רגיל ללא 'כוונות האר"י' או הרש"ש וכפי שכותב תלמידו הצדיק רבי אריה לווין שהיה האדם הקרוב אליו ביותר באחרית ימיו בארץ ישראל ('תולדות מחבר ספרי לשם שבו ואחלמה ר' שלמה אליאשאוו זצוק"ל', עמ' 17): “במקום גדולתו שם ענותנותו, בכל דרכיו ידע הצנע לכת בפשטות מפליאה, גם בתפלתו התנהג כמ"ש על רבינו מהרר"ש מקינון ז"ל, אחרי שלמד כל סתרי תורת חכמת האמת היה מתפלל כתינוק וכו'”. (ראה גם ספר 'מגן וצינה' לגאון רבי יצחק אייזיק חבר, עמ' כ': "קבלנו מרבנו הגדול רשכבה"ג היותר גדול בחכמה זו הקבלה מכמה דורות שלפניו, הגר"א מווילנא ז"ל, שאין לכון בתפילה כוונות העמוקות”).
לכל אורך המחזור מופיעים מכתמי דמעותיו הטהורות של גדול המקובלים, אותן הוריד כנחל לישועת הכלל והפרט ולאוקמא שכינה מעפרא. המחזור 'ספוג בתפילות' ומלא בסימני שימוש טהורים, מהשנים הרבות בהן שפך בו בעל ה'לשם' את ליבו לפני השם ביום הדין, בין היתר בתפילותיו [שנענו כמובן] לבריאותו, לאריכות ימיו ולהצלחתו בתורה של נכדו האהוב והיחיד, בן בתו היחידה, הנער יוסף שלום אלישיב, אותו הוא מזכירו בהקדמה ל'לשם שבו ואחלמה' בכינוי "אשרי יולדתו".
המחזור נדפס כאמור בשנת תרע"ב, כאשר בעל הלשם כבר היה בן למעלה משבעים שנה, ונצרך "לאותיות גדולות מאוד" כמופיע בשער המחזור. כמו כן מתייחד המחזור בפירוש המילות בע"ט [עיברי-טייטש] וכן בדיוק המילים והנקודות כמופיע בשער: עם “דגושים ומתגים" (המורים על מלעיל ומלרע ושווא נע ונח), על פי סגולתו של הגר"א מווילנא המובאת במעשה רב ובדברי הגר"ח מוולאז'ין: להתפלל בכוונה מלה במלה ולכוין פירוש המלות ולצייר כנגדו את צורת האותיות (הגאון, ח"א עמ' 263).
המקובל האלוקי הגאון הקדוש רבי שלמה אלישוב [תר"א-תרפ"ו], גדול המקובלים בליטא - ומגדולי מקובלי הדורות. בעת הלוויתו נראה לכל המשתתפים 'עמודא דנורא' (עמוד ענן ממיטתו ועד השמים) שעל פי המסורת הוא נראה רק בהלוויית 'חד בדרא' - גדול הדור. ייחוסו: בהקדמת ה'לשם שבו ואחלמה' מפרט בעל הלשם את ייחוס אבותיו וז"ל: "אשר לפי מה שקיבלתי מזקני משפחתי הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האריז"ל. ומצד אחד הנני גם כן מגזע הר' הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרופוליא זללה"ה וזיע"א".
חיבוריו הקבליים: רוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס, כפי שהסכימו כל גדולי אותו דור שאין בכל הדור כולו מי שראוי לכך יותר ממנו. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו המונומנטלית "לשם שבו ואחלמה" [8 כרכים] נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה.
הערצתם של גדולי דורו: גדול הדור, בעל החפץ חיים, ביקרו כמה פעמים בביתו שבהומיל, ואף נשתהה אצלו במשך שבת שלמה. והוא התבטא אותותיו [באזני רבי אליהו דושניצר] כי "בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו", עוד אמר אודותיו החפץ חיים "אנחנו בונים למטה ומכוונים כנגד מעלה והוא ז"ל באשר נהירין לו שבילי עולמות העליונים בונה הוא בשמים עליותיו". החזון אי"ש אמר עליו שהוא ה"מקובל האחרון". הרב קוק קרא לו בכמה מקומות "גדול המקובלים בדורנו". תלמידו הצדיק רבי אריה לוין כותב עליו: "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו". גדולי ישראל התבטאו אודות ספרו שמיום שנגלו חיבורי הרמ"ק, לא יצא ספר המבאר חכמת הקבלה כמו הלשם. מסופר שכאשר הגיע הספר לבגדד, אזי ה'בן איש חי' לגודל התפעלותו מחידושי הקבלה שכתובים בו, ערך תהלוכה ברחובה של עיר בכבוד גדול לכבוד הספר, כמין הכנסת ספר תורה.
איש מופת: מקובל שאת ספריו היה כותב ב'השבעת הקולמוס' - "זה ראינו בעליל דבר פלא אשר הכתיבה בכלל היתה קשה לפניו מחולשת ידו הימנית בכ"ז בעת כתבו חדושי תורתו היתה היד כותבת במהירות נפלאה" (רבי אריה לוין, שם). ועוד פלא מסופר כי בהיותו בדרך לאר"י בשנת תרפ"ד, היו איזה ימים בקושטא ואח"כ בעלותם על האניה להפליג מקושטא לאר"י נאבד מהם תכריך עם כתה"י של ספרו. אין לשאר ואין לתאר גודל צערו של אותו צדיק כי בעוד איזה רגעים האניה תפליג את דרכה, והתפלל להשי"ת בדמעות שליש שיוחזר לו אבידתו, ורגעים אחדים לפני שעזבה האניה את החוף, הגיע במרוצה אחד מאורחי המלון בו התאכסן ומסר לו את אבידת הקודש (רבי אריה לוין, שם). בפטירתו נראה 'עמודא דנורא' שמקובל שנראה רק בפטירת גדול הדור וכה מתאר זאת רבי אריה לוין שנכח בלוויה: "ואמנם ראינו פלא כשהעלו את ארונו אל מעלת הר הזתים מנוחתו כבוד והתחילו להתעסק בקבורתו זכינו כל המשתתפים שמה לראות בעינינו עמודא דנהורה כעין מראה הקשת תחת כפת השמים ממזרח למערב עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו"!
מצב: כללי טוב הדבקות בשער, כתמי זמן.
תפריט נגישות
