בידספיריט | חתימת הגאון המופלג ה'שערי תורה'

חתימת הגאון המופלג ה'שערי תורה' - רבי בנימין וולף לעוו זצ”ל על הספר הנכבד ”משנת חכמים” מרבו של הרבי מקוצק זיע”א. למברג תק”ן | 1790. - משנת חכמים. על הרמב”ם. מאת רבי יוסף הוכגלרנטר, רבו של הרבי מקוצק, מגדולי רבני פולין. למברג, תק”ן. מהדורה יחידה. בשנים האחרונות ספריו יצאו בהדרת מכון ירושלים. חיבור חשוב ובלתי מצוי נדפס על ידי המדפיס המפורסם של הספר 'נועם אלימלך' הרב שלמה יאריש (ראה להלן). בראש השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגאון הנודע רבי בנימין וואלף - מגדולי רבני יהדות הונגריה, רבה של העיר וורבוי וראש הישיבה בה ובעל ה'שערי תורה'. כמו כן חותמת הרה”ג ר' אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ורב היישוב. הגאון הקדוש רבי בנימין זאב וולף לעוו - (תקל”ז 1777 - תרי”א 1851) נולד לאביו הגדול רבי אלעזר לעוו בעל 'השמן רוקח' . מגדולי רבני יהדות הונגריה, ורבה של העיר ורבו וראש הישיבה בה. מחבר סדרת הספרים ”שערי תורה”, שזכו להסכמתם של רבי עקיבא איגר, החתם סופר, רבי מרדכי בנט ורבי ברוך פרנקל-תאומים. בנו היה הרב ירמיה לעוו מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומהבולטים ברבני קהילות הסטטוס קוו אנטה. הגאון רבי בנימין וואלף לעוו - [תקל”ז-תרי”א], מגדולי רבני יהדות הונגריה, רבה של העיר וורבוי וראש הישיבה בה ובעל ה'שערי תורה'. כיהן כרב ברוספשא ובאמשנוב שבפולין, בקאלין שבביהם, בטופולשאן, ומשנת תקפ”ז בוורבוי שהייתה אז בהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל ”מעשה רוקח” (תקי”ח-תקצ”ז). נחשב לאחד מגדולי דורם של בעל ה”חתם סופר” ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם ה”מחנה חיים” וה”קול אריה”. השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים ”שערי תורה”. קיבל הסכמות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה”חתם סופר”, מהר”ם בנעט ועוד. ה”כתב סופר” אמר עליו בהספדו: ”...מרא דש”ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו”ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף”. בעל ה”ברוך טעם”, כותב עליו: ”...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש”ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...”. רבי אליהו מישקובסקי - (תרע”ז - תשמ”א) כונה רבי אל'ה. ממעתיקי השומעה בדור האחרון בגיל שתים עשרה, עזב את ביתו והחל ללמוד בישיבת גרודנה, שם היה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב שמעון שקופ. משם עבר לישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, והיה מתלמידיו של ראש הישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ ה'ברכת שמואל'. כעבור זמן עבר ללמוד בישיבת מיר. בשנת תש”א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצליח לעלות עם אביו לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. כיהן כראש ישיבת 'כנסת חזקיהו' בכפר חסידים במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, וכן כיהן כרב היישוב. דפוס רבי שלמה יאריש : בשנת תקמ”ח, נדפס באותו בית הדפוס של רבי שלמה יאריש רפפורט, הספר הקדוש 'נועם אלימלך' - ספר הסגולה הנודע והחשוב ביותר. על-פי המסורת החסידית, היו עובדי בית הדפוס מ-ל”ו הצדיקים הנסתרים שבאותו הדור. כמובא בשם ה'דברי משה' מטשאקווא: ”נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל”ו הנסתרים שעליהם העולם עומד”. (הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים תשכ”ג, עמ' שי”א).  הספר נדפס בבית דפוסו של רבי שלמה יאריש רפפורט. פועלי הדפוס שעסקו בהדפסתו היו צדיקים מופלגים מל”ו צדיקי הדור, שעסקו בו בקדושה ובטהרה, עם כוונות וייחודים (אהל אלימלך אות רכ”ח). וינוגרד לעמברג 88. [1], כה, כה-קנד דף. ללא כריכה נזקי עש חלקם עם פגיעה בטקסט, מצב; בינוני.