היסטורי: דרשה בכתי"ק ה'שבט הלוי', על מות שתי נשים בדרך למירון בל"ג בעומר

דרשה ארוכה [כ-500 מילים] ובעלת חשיבות היסטורית, כולה בכתב יד קדשו של פוסק הדור מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר, אודות טרגדיה שקרתה בל"ג בעומר תשנ"ט, כאשר שתי אימהות צעירות מבית שמש נספו בתאונת דרכים בדרכן לציון הרשב"י במירון. [אייר תשנ"ט 1999]. נדפס בשינויים בדרשות ושיחות שבט הלוי (בני ברק, תשס"א, עמ' 266).

את הדרשה נשא הגר"ש הלוי וואזנר ככלות השבעה, בכ"ה אייר תשנ"ט, בבית שמש עירן של ההרוגות. ותיקי העיר עוד זוכרים כאשר הרב וואזנר זעק מתוך הכתב שלפנינו "כי ימצא חלל באדמה ועמדו זקני העיר ואמרו ידינו לא שפכו את הדם"!

עין לא נשארה יבשה כאשר הרב וואזנר הוסיף ותבע: "לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא - כל איש יודע נגעי לבבו וכל אחד צריך לחשוב שמא יש לו חלק באסון הגדול הזה, שמא יש לו חלק באבל שמתאבל הבעל על אשת נעוריו, ושמא יש לו חלק ביגונם של היתומים הרכים תינוקות של בית רבן שאין בהם חטא ונתפסים בעוון אחרים".

לפנינו הספד היסטורי מאת גדול הדור, אודות אחת הטרגדיות שאירעו ביום ההילולה קדישא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון. המצטרפת לאסון שאירע 88 שנים קודם לכן, בקריסת המרפסת בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר של שנת ה'תרע"א [1911], ולאסון הנורא שהתרחש 22 שנים לאחר מכן בל"ג בעומר ה'תשפ"א [1921]. 

הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר - [תרע"ג - תשע"ה], כונה 'פוסק הדור'. חיבר את סדרת השו"ת 'שבט הלוי' שעל שמה נקרא. עוד טרם נולד ידעו הוריו כי עתיד להיוולד להם 'גדול הדור'. אמו ילידת וינה שניחנה בקול ערב במיוחד הוזמנה לשיר באירוע גדול. אביה הלך בעניין לרבי יצחק מאיר מקופיטשניץ שהבטיח כי אם תימנע מכך ייוולד לה בן "שיהיה מורה הוראה של כל העולם".

בשנת תרצ"א עם פתיחת ישיבת חכמי לובלין בפולין נסע ללמוד שם אצל רבי מאיר שפירא והיה מגדולי תלמידיו. עד סוף ימיו היה דבוק ברבו ואף את שם ישיבתו בבני ברק קרא 'חכמי לובלין' על שם ישיבתו של המהר"ם שפירא. אחרי פטירת רבי מאיר שפירא ועזיבת רבי שמעון מזעליחוב את הישיבה, חזר לעירו וינה. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג, ב-ל' בניסן תרצ"ז בפרשבורג. מרדכי גלבר שהיה חסידו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש התייעץ עם רבו שנתן הסכמתו לשידוך. בפרשבורג התקרב לרב עקיבא סופר - שרייבר רבה של פרשבורג, וכן עשה שימוש חכמים בבית הוראה בעיר אצל רבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג, ובהמשך הוא הוסמך על ידם להוראה ומונה למו"צ בבית ההוראה, כמו כן מסר שם שיעורים לתלמידים.

לאחר הגיעו ארצה, התגורר בתל אביב ולאחר זמן קצר עבר לגור בירושלים ברחוב הושע. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בבני ברק היה מקורב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו. נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו כמאה אלף איש מציבורים מגוונים. במהלך ההלווייה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם.

מפרט: [2] עמ'. כ 21X14 ס"מ. הכל בכתי"ק הייחודי של הגר"ש הלוי וואזנר.

מצב; טוב מאוד.