בידספיריט | איי הים. מקורבו של הגר”א

איי הים. מקורבו של הגר”א | אמת ליעקב ווארשא תרכ”ה. - איי הים. ביאורים על אגדות ודרשות חז”ל בתלמוד, מאת רבי יהודה ליב הלוי עדיל. שני חלקים. ווארשא, תרכ”ה 1865. המחבר היה מגיד מישרים בסלונים, נודע כגאון בכל מכמני התורה ובפרט בתנ”ך ובחכמת הדקדוק ומשום כך היה יקר כבודו בעיני הגר”א. המחבר נפגש עם הגר”א ובנו רבי אברהם ובפטירת הגר”א הוא הספיד אותו כנדפס בספרו אפיקי יהודה. בדף נג א' בספר שלפנינו : שוב שאלתי ודרשתי מה היה דעת הגאון החסיד מוהר”א מוילנא בזה אשר ידענוהו לשומר המילות ונודעתי מפי בנו הרב מוהר”א ז”ל וכו'. קא דף, 27 ס”מ. מצב טוב – טוב מאד. כרוך עם:  אמת ליעקב.  מהדורה ראשונה - הכולל בתוכו חידושים וגילויים בעניין גלות ישמעאל שהיא האחרונה!! עד ימות המשיח ובזכות שעשה ישמעאל תשובה ניתן לו ארץ ישראל כל ימי היותן ישראל בגלות עד ביאת משיח [במהרה בימינו אמן]. חידושים על אגדות הש”ס מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא. ווארשא, תרכ”ה 1865. מהדורה ראשונה של הספר של אחד מגדולי האחרונים, הנודע בכינוי בעל החוות דעת ונתיבות המשפט. רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא - (תק”ל-תקצ”ב). נודע בכנויו, הגאון מליסא או הרב מליסא או הנתיבות על שם ספרו ”נתיבות המשפט” על טור חושן משפט שבשולחן ערוך. רב פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין. הוא בין הבולטים בין האחרונים, וספריו נלמדים הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה. רבי יעקב היה בן הרב יעקב משה (- כ”ד שבט התק”ל), צאצא למשפחת רבנים מיוחסת, ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי מחבר הספר ”חכם צבי”. אביו, ר' יעקב משה לוברבוים (בן ר' נתן, בנו של בעל ”חכם צבי”, נפטר בטרם נולד, והוא גדל בבית רבי יוסף תאומים אב”ד בורשטין. בהמשך הוא למד אצל רבי משולם איגרא מטיסמניץ. בתחילה כיהן כרב במנוסטריץ', ובשנת 1791 התמנה לרב בקאלוש שבמזרח גליציה, בה כתב רבים מספריו. היה אב בית הדין של קאלוש ובשנת 1809 התמנה לרבה של ליסא. בתקופת כהונתו גדלה הישיבה בעיר במאות תלמידים. בשנת 1821 עזב בפתאומיות את ליסא, ונסע לגליציה. ומאחר ומכר את נכסיו לא יכול היה לשוב לליסא מכיוון והיה נחשב נתין זר, בשל כך חזר שוב לקאלוש, משם נסע ללבוב. בשנת 1828 התקבל לרב בסטרי שבגליציה. רבי יעקב נודע במלחמתו חסרת הפשרות נגד היהדות הרפורמית. במלחמתו שיתף פעולה עם רבי עקיבא איגר מפוזנא, ורבי משה סופר ה”חת”ם סופר” מפרשבורג, עמם היה בקשרים חמים. תלמידיו המפורסמים היו רבי צבי קלישר ורבי אליהו גוטמכר. פרסומו לדורות בא מספריו ההלכתיים, ובעיקר מספריו ”חוות דעת” ו”נתיבות המשפט”. לאחר שפרסם את ”נתיבות המשפט” בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה”קצות החושן”, קונטרס בשם ”משובב נתיבות”, בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל ”קצות החושן” על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו ”יאיר נתיב”. ספרים אלו, ובעיקר שני הראשונים, התקבלו כספרי יסוד בעולם התורני כולו. מרבית חיבוריו נערכו על פי סגנונו של רבי יהונתן אייבשיץ. ספריו: חוות דעת - על שו”ע יו”ד, מקור חיים על שו”ע אוה”ח, תורת גיטין על שו”ע אה”ז ונשים, בית יעקב על שו”ע אה”ז וכתובות, נתיבות המשפט - על שולחן ערוך חושן משפט והשגות הספר קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, יאיר נתיב - תשובות להשגותיו של בעל ”קצות החושן” על ”נתיבות המשפט”, סידור דרך החיים, עם הלכות יומיומיות, מעשה ניסים הגש”פ, נחלת יעקב על אגדות הש”ס, קהלת יעקב על הל' קידושין והל' יו”ט, אמת ליעקב על אגדות הש”ס, אמרי יושר, תעלומות חכמה. צרור המור. פלגי מים. מגילת סתרים. דרשות מהר”י ליסא. [1] טז דף, 27 ס”מ. מצב טוב מאד.