פולמוס אגודת ישראל והעדה החרדית: מכתב היסטורי מהמהרי"ץ דושינסקי ובית דינו

פולמוס אגודת ישראל והעדה החרדית: מכתב היסטורי מהמהרי"ץ דושינסקי ובית דינו

מכתב היסטורי חשוב, בחתימת יד קדשם של מרא דארעא דישראל הגאב"ד רבי יוסף צבי דושינסקי, הראבד הגרז"ר בענגיס, וחברי הבד"ץ הגאון רבי פנחס עפשטיין והגאון רבי דוד יונגרייז. ירושלם, אדר תש"ה [1945].

פסק דין ארוך ומנומק, המשתרע על פני שני עמודים, בחתימת יד קדשם של בד"ץ העדה החרדית. ניכר בפסק הדין כי קברניטי העדה עושים ככל יכלתם על מנת למנוע את הפילוג הבלתי נמנע בין אגודת ישראל לעדה החרדית. חברי הבד"ץ מוכנים להשלים אפילו עם הצעד המתריס שעשתה אגודת ישראל בהקמתו של ועד סוציאלי משותף ביחד עם החילונים, ובתנאי שאגודת ישראל יחתמו שלא יחזרו שוב על מעשה דומה, וכל הסכם עתידי עם הועד הלאומי יהיה חייב לעבור את אישור הבד"ץ. אולם גם ניסיון אחרון זה לא צלח, ובהמשך אותה שנה התפלגה אגודת ישראל מהעדה החרדית . 

הגאב"ד הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא [תרכ"ח-תש"ט], מגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם ניהל ישיבה גדולה ומפוארה שהיו מהגדולות והחשובות בהמדינה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של הגה"ק רבי יוסף חיים זאנענפעלד, כאב"ד העדה החרדית בירושלים והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ הקודש.

הראב"ד גאון רבי זעליג ראובן בענגיס [תרכ"ד - תשי"ג], ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. כיהן כרב בעיר קאלווריא. קיבל סמיכה לרבנות מאת הנצי"ב מוואלוז'ין, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהרב שלמה הכהן מווילנא (ה"חשק שלמה"). חיבר 'לפלגות ראובן' ועוד. מתלמידיו הגאונים פוסקי הדור הקודם רבי שלמה זלמן אויערבך ורבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. נודע כגאון עצום, מסופר כי חותנו אשר רצה לדעת אם כל המסופר עליו אכן אמת, שלח מכתב לרב הכולל רבי יעקב יוסף אשר אז עוד היה דר בווילנא, ושאלו אם אכן "דברים כהוויתן"? ורבי יעקב יוסף השיב לו במכתב בו כתב בין היתר "ולדעתי יהיה מגאוני הזמן - ויתר הדברים אוכל להודיעו כי בפה ווילנא היו רוצים בו גדולי הרבנים דפה".

הגאון רבי פנחס עפשטיין [נפטר תש"ל], לימים ראב"ד העדה החרדית בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. חיבוריו: אוריין תליתאי; קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות; מנחה חרבה ועוד.

הגאון רבי דוד הלוי יונגרייז [תרנ"ח - תשל"ב], לימים ראב"ד העדה החרדית. בנו של רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, מייסד "העדה החרדית" ונכדו של הגאון רבי משה הלוי יונגרייז אב"ד קאשוי. נודע מנערותו בגאונותו והתמדתו. זכה ללמוד אצל רבי יצחק ירוחם דיסקין ואצל הגאון רבי ירוחם פישל פרלא. הרביץ תורה בישיבת "פורת יוסף" [שם למד אצלו תלמידו המובהק הגאון רבי עובדיה יוסף] ובישיבת "אנשי מעמד". חבר הבד"ץ של "העדה החרדית" עוד מימי מורו ורבו רבי יוסף חיים זוננפלד, ולמעלה מארבעים שנה שפט את ישראל. גאון מופלג ואיש קדוש, בקי בנגלה ובנסתר, ירא-חטא ומדקדק בכל מעשיו. לוחם מלחמות ה' ומתנגד חריף לשיתוף פעולה עם "מדינת ישראל". התנהג בפשטות ובענווה יתירה, אך שמו נודע לתהילה, ורבים פנו לבקש את ברכותיו בקודש.

מפרט: [2] עמ', 27 ס"מ. בלאנק רשמי של הבד"ץ בחתי"ק הרבנים. 

מצב; טוב. סימני קיפול.