מכתב ברכות יפהפה לגביר, בחתי"ק גדולי תלמידי החת"ס. ירושלים, תרל"ד

מכתב ברכות יפהפה לגביר, בחתי"ק גדולי תלמידי החת"ס. ירושלים, תרל"ד

"הבחור הזה בחירי רצתה נפשו ראיתיו מבני עליה אשר לו יאתה לעלות ולשכון כבוד באה"ק... ויברך אותו רכב והצלח" (החת"ס על אחד החתומים).

מכתב יפהפה, עמוס בברכות חשובות, בכתב יד קדשם ובחתימתם של גדולי תלמידי החת"ס שעלו לחונן את ארץ הקודש וייסדו בה את ישיבת 'דורש ציון' שבראשה עמדו: הגה"ק רבי יצחק מפראג בעל פרי יצחק; הגה"ק רבי אהרן משה בוימגרטן ראש ישיבת 'חתם סופר' בירושלים; והגה"ק רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ממיסדי 'כולל אונגרין - שומרי החומות'.  ירושלים, תרל"ד [1874]. עיטורים קליגרפיים צבעוניים.

המכתב נשלח אל אחד מגדולי מחזיקי התורה בדורם, רבי משה נפתלי פראג, לנישואי בתו עם בנו של רבי גומפיל עדינגער. לכבוד הנדיב החשוב, אויר המכתב בידי צייר וסופר אמן, בעיטורים נאים ובכתיבה קליגרפית צבעונית משולבת בכתב רש"י. גוף המכתב [12 שורות], נכתב בידי קדשו של תלמיד החת"ס הגה"ק רבי יצחק מפראג בעל פרי יצחק, המתאר ביידיש את המצב בירושלים ומעלה על נס את שבחי החתן והכלה וצדקת המחותנים.

גדולי תלמידי החת"ס מסיימים את מכתבם בברכות התורה מעיר הקודש והמקדש: "ותפילתנו על חיכנו שמקורם ברוך תהיה וישמח משה ונפתלי ישבע רצון בראות שובע שמחות בביתם ופועל ידם תרצה ובכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו עם תולדותיהם כיוצא בהם פרי הילולים. כ"ד המעתירים מצפים לישועת ה' שהיא כהרף עין  - אהובם הק' יצחק מפראג, אהרן משה בוימגרטן, יונה ליב מנדלזון".

הגה"ק רבי יצחק אופלטקה [פראג; תק"פ-תר"ס], תלמיד מרן החתם סופר. ראש ישיבת כולל שומרי החומות ומראשי חכמי ירושלים. בעל מחבר ספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט). עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ח בהוראת רבו בכדי לחזק בה את הישוב היהודי. היה מראשי ישיבת 'דורש ציון', אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו תלמידי רבו הקודש, רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי אהרן משה בוימגרטן.

נודע כגאון וקדוש ומרביץ תורה בישיבתו וכן בישיבת כנסת יחזקאל לבני עדת הספרדים והרבה מחכמי הספרדים נמנו בין תלמידיו. הוא היה ה"מסתפרד" הראשון [ונהג לחתום לעיתים ס"ט – סין טין]. היה חתנו של רבי ברוך עייאש נכדו של הראשון לציון החכם רבי יעקב משה עייאש. חי בירושלים כ-65 שנה וסרב לצאת ממנה כל ימי חייו וכה הוא כותב על עצמו: “זכיתי לבוא לשערי עיה"ק תובב"א ותלי"ת ולא הצגתי רגלי חוצה מיום שדרכתי על אדמת הקודש ויושב באהל התורה”. על מצבתו נחרט התואר "ארון האלקים". [החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא; הגאון שנשכח, עמ' 154].

הגה"ק רבי אהרן משה בוימגרטן [תקע"ב-תרל"ז], תלמיד מרן החתם סופר, והראשון מתלמידי החת"ס שעל לארץ ישראל. ראש ישיבת "חתם סופר-אוהל משה" על שם רבו הגדול. למד גם אצל הגאון רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג ואצל הגאון בעל ה'ברוך טעם' מלייפניק. נודע ביראתו המופלגת וחי חיי קדושה וטהרה. עלה בבחרותו לארץ ישראל-צפת בשנת תקצ"ד, ולאחר ה"רעש" בצפת בשנת תקצ"ז עבר לירושלים. ממייסדי כולל אונגרין-שומרי החומות. מראשי ישיבת "דורש ציון", אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי משה אהרן בוימגרטן.

בספר זכרון לחובבים הראשונים [חוברת י"ז] מובא אודותיו: "בשנת תקצ"ד עבר בפרעסבורג שד"ר מעיה"ק צפת ת"ו ונפש הצדיק הזה ר' משה שהי' אז כבן כ"ב שנה אוותה לעלות לאה"ק ורבו הגאון [החת"ס] הסכים על ידו ונתן אותו על יד הרב השד"ר ואמר לו: 'הבחור הזה בחירי רצתה נפשו ראיתיו מבני עליה אשר לו יאתה לעלות ולשכון כבוד באה"ק קחנו עמך ועיניך שים עליו ויברך אותו רכב והצלח' ועלה עמו לעה"ק צפת, הוא הראשון מבני הישיבה הזאת וממדינה ההיא אשר עלו ובאו לארה"ק". [החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא].

הגה"ק רבי יונה ליב מנדלזון-לבל [תקע"ו-תרמ"ו], תלמיד החתם סופר. עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ו, והיה ממיסדי "כולל אונגרין - שומרי החומות". יצא מספר פעמים לחו"ל כשד"ר ה"כולל". [החתם סופר ותלמידיו, עמ' קצא-קצב].

מפרט: [1] דף כפול. 27 ס"מ כל דף. נייר דק תכלכל. עברית ויידיש. החתימות בעברית ובגרמנית.

מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים, ללא פגיעה או חיסרון.