בידספיריט | היסטורי, קדוש ומיוחס: 'קדושת אהרן'

היסטורי, קדוש ומיוחס: 'קדושת אהרן' להרה”ק מסדיגורא. עותק בנו ה'כנסת מרדכי' מסדיגורא. חסידות, מהדורה ראשונה: ספר 'קדושת אהרן', מאמרי חסידות על פרשת השבוע מאת הרה”ק רבי אהרן פרידמן מסדיגורא. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרע”ג, 1913. העותק האישי של בנו בכורו וממלא מקומו הרה”ק רבי מרדכי יוסף שלום מסדיגורא. חותמות. עותק נאה.  הספר קדושת אהרן נדפס בתוך שנת האבל על הרה”ק רבי אהרן מסדיגורא, בנו הכנסת מרדכי כתב את ההסכמה שבראש הספר ובסופה הוא מברך: ”וזכות אאמו”ר קדוש ה' זיע”ע יגן על כל אחב”י לרוממם בגוף ונפש אורך ימים ושנות חיים”. בשולי העותק המקודש שלפנינו, העותק האישי של הרבי, מתחת לחתימתו בדפוס הוסיף הרבי וחתם גם את חותמת הדיו שלו !!! בסוף הספר נדפס הקונטרס 'נובלות חכמה' (שאינו נמצא בכל העותקים), בשוליו נדפסה הערה מפעימה, ככל הנראה מאת הכנסת מרדכי: ”אתה המעיין בעברך בין בתרי האמרות הקדושים, בל תתפלא על תחילת כל מאמר ב'אומר אני', כן מקובל מפי כל המשפחה סיגנון זה ומצינו בש”ס ביוצאי חלצי בית דוד סיגנון זה. רבי אומר 'אומר אני' וכן דרכו של רש”י הקדוש בכמה מקומות”. לפנינו עותק היסטורי : ככל הנראה העותק הראשון של המהדורה הראשונה שניתן לבנו ממלא מקומו (לפי עצמת הדפוס, עד שהאותיות ממש בולטות). מיוחס : העותק האישי של בנו ממלא מקומו שהטביע עליו את חותמותיו בדף השער.  קדוש : בשולי הסכמתו שבתחילת הספר, עם הברכה לאריכות ימים, שב הכנסת מרדכי וחתם בחותמתו, כעל מכתב פרטי. המחבר האדמו”ר הרה”ק רבי אהרן פרידמן [תרל”ז-תרע”ג], היה האדמו”ר השלישי בחסידות סדיגורה. מכונה ה”קדושת אהרן” על שם ספרו שלפנינו. נולד בסדיגורה לרבי ישראל פרידמן ולאסתר בתו של רבי יצחק מבוהוש. נקרא על שם אבי סבתו, רבי אהרן פרלוב, ה”בית אהרן” מקרלין. נישא לשרה שיינדיל רויזה בת רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין. לאחר פטירת אביו בשנת תרס”ז הוכתר לממלא מקומו וכאדמו”ר השלישי לחסידות סאדיגורה. רוב חסידיו של אביו פנו אליו, אך לאחר 6 שנים, בגיל 36 הוא נפטר. נקבר בחלקת אדמו”רי רוז'ין בסאדיגורה. בנו בכורו ויחידו של רבי אהרן פרידמן, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן הוכתר לממלא מקומו מיד אחר הלוויה, על ידי האדמו”ר רבי יצחק מבויאן. הספר נדפס בתוך שנת האבל, עם הסכמת בנו האדמו”ר רבי מרדכי יוסף שלום מסדיגורא, שחותם הכ”מ. בנו האדמו”ר הרה”ק רבי מרדכי יוסף שלום פרידמן [תרנ”ז-תשל”ט], היה אדמו”ר בדור הרביעי לחסידות סדיגורה. מכונה ה”כנסת מרדכי”. נולד בסדיגורה לאביו רבי אהרן ולאמו שרה שיינדיל רוזא נכדת רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין. בגיל 12 התארס עם מירל בתו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממזיבוז', ונישא לה בשנת תרע”ג בגיל 16, בשנת האבל לאביו. בגיל 26, מונה לחבר ב”ועד הפועל העולמי” של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. בכנסייה הגדולה השנייה בשנת תרפ”ט, מונה לחבר מועצת גדולי התורה. בשנת תרצ”ד עבר לפשמישל והקים בה את חצרו. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ”ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים. באדר תרצ”ט (1939) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, השתקע בה והתיישב בתל אביב. בכנסייה הגדולה הרביעית, בהסכמת הרב מטשיבין והרב צבי פסח פרנק, אמר באופן חריג קדיש תתכלא (הנהוג אצל הספרדים) לעילוי נשמת הרוגי השואה. הוא נפטר בגיל 83 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים ”כנסת מרדכי”. בנו, רבי אברהם יעקב פרידמן מילא את מקומו. 168, 14-6 עמ', 28 ס”מ. שער צבעוני. שוליים רחבים. מצב טוב. שער מנותק. כריכה מקורית.