בידספיריט | מכתב ארוך ונדיר, כולו בכתב

מכתב ארוך ונדיר, כולו בכתב יד קדשו וחתימתו הגרח”ע גרודז'ינסקי. - מכתב מוקדם, ארוך [120 מילים], נאה וחשוב. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבן של כל בני הגולה ומנהיג היהדות החרדית הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. ווילנא, תרפ”ו [1926]. המכתב נדפס ב'אגרות ר' חיים עוזר', אגרת תקמ”ט, תחת הכותרת ”השתדלות עבור רב גדול”. המכתב נכתב עבור הגאון רבי יצחק אייזיק הירשוביץ אב”ד טאלאסן בעל ה'מיטב היגיון' - מגדולי רבני ליטא (חתן הגאון רבי אליעזר גורדון אב”ד טעלז, המוזכר במכתב). שכיהן באותה העת כפי שמופיע במכתב ברבנות העיר דודהורודוק (פולין, כיום בלארוס). מפאת כבודו הרם של נשוא המכתב, שהגרח”ע מכתירו בתואר: ”אחד הרבנים המצוינים בתורתו ויראתו וצדקתו ותום דרכו”, יוצא הגרח”ע גרודז'ינסקי מגדרו ומפציר ביותר בנמען להשתדל עבור הרב הירשוביץ לאשרת ישיבה בפולין . [פרט זה שהרב הירשוביץ כיהן ברבנות העיר דודהורודוק אינו ידוע בביוגרפיה שלו, ו כנראה שהשתדלנות של הגרח”ע לא הועילה והרב הירשוביץ נאלץ לעזוב את פולין ולשוב לליטא (שם כיהן כאב”ד העיר וירבלין עד סוף ימיו). כפי שמתריע הגרח”ע במכתב: ”כי אם יכלה הזמן הלא יהיה מוכרח לעזוב את משמרתו משמרת הרבנות בדוידהאראדאק ולשוב לליטא”]. ראוי לציין שהגרח”ע גרודז'ינסקי נחשב לראש וראשון בין ענקי דור הדעה שלפני השואה והיה ה'מנהיג' הבלתי מוכתר של היהדות החרדית. 'החפץ חיים' נהג לכנותו 'נשיא כלל ישראל'. לכן, בגלל עול הציבור שהיה מוטל עליו והיה נדרש להתכתב עם כל קצוות הגולה, מרבית מכתביו של הגרח”ע נכתבו בידי עוזרים וגבאים והגרח”ע נהג רק לחתום עליהם את חתימתו המפורסמת. המכתב שלפנינו נכתב כולו [120 מילים], בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו. הן מפאת חשיבות הנושא והנשוא והן מפאת קדמותו. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי [תרכ”ג-ת”ש], רבה של ווילנא, נשיא מועצת גדולי התורה ומחבר שו”ת אחיעזר, מנהיגה הגדול והדגול של היהדות החרדית הליטאית בתקופה בה חיו גדולי עולם כמו החפץ חיים והגר”ח מבריסק. החפץ חיים אף נהג לכנותו ”נשיא כלל ישראל”. השפעתו הקיפה את כלל היהדות החרדית באותה תקופה, וכך בזמן גזירת השחיטה בגרמניה, כשהיו רבנים שרצו להתיר שחיטה לאחר הימום, דעתו של הגרח”ע גרודז'ינסקי הייתה לאסור, וקיבלו את דעתו כל שאר הרבנים. הגרח”ע עיצב את דמותה של היהדות החרדית הליטאית בצורתה כיום.  הגאון רבי יצחק אייזיק אליעזר הירשוביץ [תר”ל-תש”א], רבן של העיירות טאלאסן בלטביה ואיהומן ווירבלין בליטא.  למד בישיבת טלז ונלקח כחתן לביתו של ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון. מסר שיעורים בטעלז ובישיבת החפץ חיים בראדין.  בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לפולין.  לאחר המלחמה מונה לרבה של איהומן בה כיהן תקופה קצרה. לאחריה שב לליטא ונדד בין סלובודקה וטלז עד שמונה לרב העיר וירבלין.  בשואה היה יחד עם תשעה רבנים נוספים בעיירה אוזבנד ושם נרצחו על ידי הנאצים בו' באב ה'תש”א, הי”ד.  חיבוריו:  מיטב היגיון, הליכות עם עולם. מפרט: [1] נייר מכתבים כולו בכתי”ק וחתימתו. מצב; טוב מאוד, סימני קיפול, כתמים קלים.