בידספיריט | מכתב הגאון רבי מנחם מנדל
מכתב הגאון רבי מנחם מנדל דובער ז”ק אב”ד ריגא ולטביה כולה. תרצ”ד - מכתב נאה בכתי”ק הגאון רבי מנחם מנדל דובער ז”ק אב”ד וראש ישיבת ריגא ורבה של לטביה כולה. ריגה, תרצ”ד [1934]. המכתב ממוען אל הרב יעקב לאנדא רב ומו”ץ למנין החסידים בעיר ליבויא [ליבאו; ולימים רבה של בני ברק] ובו המלצה על בן קדושים שמגיע למחנהו בשליחות המתיבתא בוורשה של האדמו”ר מגור. הרב מנחם מנדל דובער זק [תרל”א-תש”ג], ראש ישיבת ריגה ורבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה. הוציא לאור את ספר ”משך חכמה” של האור שמח מתוך כתבים שהפקיד בידיו. ביוגרפיה: נולד במחוז קורלנד שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה). בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים סולובייצ'יק. נשא את בתו של ר' גרשון, רבה של העיירה וועגער בצפון ליטא. שם התגורר מספר שנים לאחר נישואיו. עד שמונה לכהן כרבה של העיירה קנדאו שבמחוז קורלנד, לטביה. רבנותו: בשנת תרע”ג (1913) הוא מונה לרבה של העיר מיטאו הסמוכה לריגה. בשנת תרע”ה (1915) נתמנה לרבה של עיר הבירה ריגה. החל משנת תרע”ח (1918) הוא החל לשמש באופן מעשי כרבה של לטביה כולה שהכריזה על עצמאותה באותה שנה. בעת כהונתו סייע רבות לרבנים שנחלצו מרוסיה להגיע לארץ ישראל ולאמריקה. הוא עמד בראש מערכת הצלה שסייעה כלכלית לפליטים ממלחמת העולם הראשונה. בתרפ”א (1921) ייסד ישיבה בעירו ועמד בראשה ומסר בה שיעורים יומיים. הדפסת המשך חכמה: בקיץ תרפ”ו (1926), כאשר חלה רבי מאיר שמחה מדווינסק הוא אושפז בבית חולים בריגה ומסר לידידו הרב זק את כל כתביו במטרה שיוציאם לאור. מתוכם הוא הוציא לאור את חלקו האחרון של ה”אור שמח” על ספרי מדע, אהבה וזמנים של הרמב”ם ואת הספר המפורסם ”משך חכמה” על התורה. רבנות ירושלים: לאחר פטירת הרב יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ”ב (1932), שלחה לו העדה החרדית בירושלים כתב רבנות עם הצעה לעלות לארץ ישראל ולמלא את מקומו, הוא חפץ במינוי אולם הוא לא יצא אל הפועל. הרב זק נרצח עקד”ה על ידי הנאצים ביריות כשעמד על מדרגות בנין הקהילה בעת האקציה בגיטו ריגה. הי”ד. הנמען הרב יעקב לנדא [תרנ”ג-תשמ”ו], רבה של בני ברק. נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לגיטה פייגה ולרב חיים משה יהודא ליב לנדא, שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, בלחצו של הרבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ'. לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה לבעלי תשובה. כרווק היה רב בקהילה החסידית בעיר ליבאו שבלטביה, בשנת 1930 נישא שם למינה רבינוביץ. בזמן שהותו ברוסטוב שעל נהר הדון, רבי שלום דובער שניאורסון מינהו ל”רב החצר”. הוא בנה את המקווה בחצר בית האדמו”ר בשיטת ”בור על גבי בור”, שהיוותה חידוש הלכתי. פעל בשליחותו בהפצת יהדות ברוסיה. לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב”ד. גם הרב יוסף רוזין (”הרוגצ'ובר”) קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב”ד בישראל ומנהגי חב”ד כפי שנהג רבי שלום דובער שניאורסון, שהיה להם עד. מפרט: [1] דף, 22X14 ס”מ. נייר משובץ. בלאנק רשמי. הכל בכתי”ק. מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.