בידספיריט | מכתב היסטורי בכתי”ק רבי צבי

מכתב היסטורי בכתי”ק רבי צבי הירש קאמאי אב”ד מיר. תרצ”ג - מכתב נאה, בעל תוכן היסטורי בענייני רדיפת החינוך היהודי בידי הממשלה הפולנית. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם צבי הירש קמאי אב”ד וראש ישיבת מיר ומחשובי ראשי הישיבות שבכל הדורות. מיר, י”א תשרי תרצ”ג [1932]. המכתב ממוען אל מנהלי ועד החינוך הארצי [בליטא] ”חורב”. במכתבו הבהול מספר להם הרב קמאי שאבד לתלמוד תורה שבמיר הרישיון הדרוש להפעלתו, והתלמוד תורה עומד בפני סכנת סגירה על ידי הממשלה. מתוך שורות המכתב ניכרת חרדתו העצומה של הרב קמאי מהתנכלות השלטונות לתלמוד תורה והוא מבקש שוב ושוב שימהרו לעזור לו בעניין ולמצוא בארכיונים הממשלתיים העתק של התעודה שאבדה. ראש הישיבה מציין ”כי האינספעקטאר הוא גברא קפדנא, ומה גם במה שנוגע לבית ספר דתי...”.  בחתימת המכתב, שנכתב בין יום כיפור לחג הסוכות, מברך ראש ישיבת מיר: ”...מברכם בשמחת החג ובשמחת עולם. אברהם צבי הירש קאמאי אב”ד ור”מ פ”ק הנ”ל”. הגאון הקדוש רבי אברהם צבי הירש קמאי [תר”ך-תש”ב], רב העיירה מיר וראש ישיבת מיר - מחשובי ראשי הישיבות שבכל הדורות.  נולד בשקוד שבליטא, להרב אליהו ברוך קמאי לימים ראש ישיבת מיר ורבה של מיר.  את שנות נעוריו עשה במחיצת אביו הגדול, וממנו למד את תורתו ודרכו בעבודת הבורא.  הוא נישא לשרה מיכלא בתו של הרב מינץ מהעיר קיידאן ושם סמוך על שולחן חמיו.  בשנת תרע”א (1911) כשנפטר רבה של קיידאן, מיד פנו אליו ראשי העדה בבקשה שימלא את מקום רבם. ארבע שנים ישב הרב קמאי בנחת עד שבשנת תרע”ה (1915) גורשו כל יהודי קיידאן בעקבות עלילה של השלטון הרוסי.  הוא חזר לעיר מיר, כשהוא אוחז ברבנות העיירה כבקשת פרנסי העיר.  לשיעוריו המפורסמים נהרו מאות מטובי הבחורים, מוחו העילוי היה הוגה שיעורים ומהלכים בהיקף נרחב ועמוק עד שלעיתים היו תלמידיו מתקשים לעקוב אחר סדר הדברים, וחידושיו היו לשם דבר כמלאכת מחשבת וכך כבש את לבות השומעים, וכך זכה להעמיד מאות רבות של תלמידים שבנו את עתידם התורני במחיצתו.  הוא היה גם פוסק גדול, ופסקיו היו נר לרגליהם הן של בני העיר והן של בני דורו, את מעלת פסיקותיו ורעיונותיו ניתן ללמוד מכך שכשנפטר החפץ חיים היה הרב חיים עוזר גרודזנסקי מתייעץ עמו בענייני הזמן, ואף מקבל את פסיקותיו. פטירתו:  במלחמת העולם השנייה לאחר שפלשו הנאצים לעיירה מיר, ומיד החלו ב”טיהורים” המוניים וטבחו בכל בני העיר, וכך היה גם עם רבה של העיר שהובל ב-י”ט בחשון תש”ב יחד עם עוד 1,200 מאנשי העיר ומשפחתו ליער השוכן מחוץ לעיירה ובו ירו הנאצים למוות בכל התושבים כשרב העיר מחזק ומעודד את כולם בשעתם האחרונה והוא קורא עמהם את ”שמע ישראל” ומבהיר להם את שאמרו חז”ל ”אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים” ומיד החלו הנאצים בטבח שלא השאיר אחד לפליטה, והם טמונים כולם יחד בקבר אחים גדול בתוככי היער. מפרט: [1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס”מ. מצב; טוב-טוב מאוד. כתמים. סימני קיפול. סימני גזירה בשוליים התחתונים של הדף.