בידספיריט | מכתב ברכות חשוב בכתי”ק האדמו”ר

מכתב ברכות חשוב בכתי”ק האדמו”ר הפלאי רבי הערשל'ה מקרעטשניף - ”וכדאי אם אפשר לילך במרחץ ויתנו לך בעזימעל” מכתב בעל תוכן חשוב, הן מהפן ההיסטורי-חסידי והן מהפן הסגולי. נכתב  כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו [פעמים] של בעל המופת האדמו”ר הרה”ק רבי צבי הירש [ר' הערשל'ע] רוזנבוים מקרעטשניף. קרית עטא [קרית אתא], אור ליום ג' פ' ח”ש [חיי שרה] לפ”ק, ללא ציון שנה. לפנינו מכתב מוקדם בו חותם הרבי את שמו כאדמו”ר מקרעטשניף-נדבורנא, ע”ש חמיו הרה”ק רבי חיים מרדכי מנדבורנא [הרבי הוסיף שם לוואי לשמו מפני כבוד דודו הרה”ק רבי דוד משה מקרעטשניף, אחיו הצעיר של אביו]. לאחר מכן שינה הרבי את שם הלוואי שלו לקרעטשניף-סיגעט.  בשולי המכתב שלפנינו מתייחס הרבי אל השם סיגעט, בו הוא עתיד להיקרא בעתיד: ”ובקשר עם אנשי סיגעט חסידי של 'סיגטר רב' מעכשיו וד”ל, רק סתם סיגטער...” כידוע כתבי יד קדשם של צדיקי הדורות משמשים כקמיעות לשמירה ולהצלחה, בפרט כאלו שהוזכרו בהם ברכות, ובפרט מכתבים חתומים בחתימת יד קדשם. והדברים עתיקים. הרה”ק מקרעטשניף שנודע במופתיו הפלאיים ובברכותיו שהיו מתקיימות כלשונן, מברך במכתבו שלפנינו בברכות נדירות: ”ואל תדאג מן היסורים וכדאי אם אפשר לילך במרחץ ויתנו לך בעזימעל [מטאטא נצרים], לאו דווקא ערב שבת, אפשר בליל שישי ובוודאי שומר מצווה לא ידע דבר רע... ובוודאי לא יהיה שום בית מיחוש”. רבי הערשל'ה שנודע במופתיו הגלויים כותב בלשון של וודאות ”ובוודאי לא יהיה שום בית מיחוש”.  לאחר מכן מוסיף הרבי קטע מיוחד עם ברכות לזיווג: ”באתי לברך בברכת מז”ט מז”ט מז”ט ויה”ר שיהי' בשעטומ”צ ויה”ר שיהי' בנין עדי עד לדורות ישרים ולחיים שמחים וטובים...”; וקטע נוסף: ”ותראה להשתדל עבור שידוך לברוך מרדכי... ואם ברוך מרדכי יהיה לו חתונה אי”ה בימי אדר, אם ישלחו לי כרטיס אולי אבוא”. מעניין לראות שהרבי מברך בתחילת השנה [פרשת חיי שרה] את ברוך מרדכי בשידוך, והרבי כבר מודיע שאם בחודש אדר [כעבור פחות מחצי שנה] תהיה החתונה, אזי הרבי יגיע בעצמו לחתונה.  הרבי חותם את מכתבו החשוב בברכות: ”ויה”ר שנזכה להיות מעבדיו האמת א”ד ידידו המצפה לב”ט [לבשורות טובות] צבי ר”ב [רוזנבוים]”, לאחר מכן בעמוד השני שב הרבי וכופל את ברכתו וחתימת קדשו: ”ויה”ר שיהי' עזר ממש, כמו שקיימת יתקיים מן השמים באמת לאויט”א ידידו המצפה לב”ט הק' צבי הירש ר”ב”. האדמו”ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף [רבי הערשל'ה, תר”פ- תשס”ו], כיהן כאדמו”ר מקרעטשניף בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. הוא נולד בסיגט לרבי חיים מדרוהוביטש בנו של רבי אליעזר מקרטשניף. אחרי השואה עלה רבי הערשל'ה לירושלים וכבר בעודנו בחור ערך 'טישים' (דבר נדיר בתולדות החסידות). לאחר חתונתו התגורר זמן מה בקרית אתא ועל שמה נקרא כל ימי חייו. בשנת תשמ”ב עבר לירושלים וכונן את חצרו על קו התפר שבין שכונת גאולה למאה שערים. רבי הערשל'ה היה חי 'למעלה מן הזמן', שולחנותיו הטהורים יכלו להתארך לפעמים ללא הסבר משך שעות רבות; קריאת התורה המפורסמת שלו בשבתות, בה היה חוזה את עתידותיהם של העולים לתורה, יכלה להימשך עד לשעות הלילה. הוא נחשב לאיש פלא במלוא מובן המילה והתפרסם כבעל מופת וכאחד האדמו”רים מהדורות הקדומים. דברי תורתו כונסו בספרים: 'תורת חיים ואמונה' על התורה, 'קדושת צבי' ועוד. מפרט: [1] אגרת אוויר, 22 ס”מ. [2] עמ' כתובים. הכל בכתי”ק הרבי ובחתימתו פעמיים. מצב; טוב. סימני קיפול. נקבים זעירים בקיפולים.