בידספיריט | מכתב חשוב מהגאון רבי משה

מכתב חשוב מהגאון רבי משה מרדכי עפשטיין ראש ישיבת סלבודקא. - מכתב נאה, בעל תוכן חשוב. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו המלאה [פעמיים] של ראש ישיבת כנסת ישראל הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין - מגדולי ראשי הישיבות שקמו בעם ישראל. נכתב על גבי בלאנק נדיר מהתקופה בה שכנה ישיבת כנסת ישראל בעיר האבות חברון, עד לפרעות תרפ”ט. חברון, ו' אדר ב' תרפ”ז [1927]. במכתבו הנדיר יוצא הגרמ”מ עפשטיין מגדרו בשבחים חשובים עבור האברך ר' יואל פינק - מגאוני פולין וליטא ולימים ראש ישיבת תורה ודעת בארה”ב: ”והנו מלא דבר ה', בקי וחריף מלא וגדוש, דגול ביראת שמים ובתבונה רבה”. לאחר החתימה [הראשונה] שב וכותב הגרמ”מ עפשטיין כי לדעתו הרב פינק ”ראוי והגון למשרת מנהל באיזה ישיבה [כינוי ל'ראש ישיבה'] או תלמוד תורה”. הגאון רבי משה מרדכי עפשטיין [תרכ”ו-תרצ”ד], מגדולי גאוני דורו ומגדולי ראשי הישיבות שקמו בעם ישראל. כיהן ברבנות בסלבודקה, ובד בבד שימש גם כראש ישיבה בישבת 'כנסת ישראל' סלבודקה, על פי בקשת הסבא' מסלבודקה'. מסלבודקה עלה עם בני הישיבה לארץ ישראל, והתיישבו בחברון, והנהיג שם ישיבתו המפורסמת. בעקבות פרעות תרפ”ט, בהם נרצחו רבים מבחורי ישיבתו וחרב הישוב היהודי בחברון, הועברה הישיבה לירושלים והרב סבל בלבו עד שנפטר. חיבר את סדרת הספרים לבוש מרדכי. רבים מגדולי הדור נמנו בין תלמידי ישיבתו, ביניהם:  חתנו הרב יחזקאל סרנא,   חתנו הרב משה חברוני,   חתנו הרב אהרן כהן,   הרב אהרן קוטלר,   הרב יצחק הוטנר,   הרב יעקב קמנצקי ועוד רבים מאוד. נשוא המכתב הגאון רבי יואל פינק [תרמ”ז-תשכ”ה], נולד בגליציה כבן יחיד לאביו הרב זאב, שהיה מחסידי טשורטקוב.  למד אצל גדולי פולין, ביניהם הרב יוסף ענגיל מקראקא, ולימים הוציא לאור את ספרו ”חוסן יוסף”. נסמך להוראה על ידי הרב מאיר אריק ועוד.  בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה לווינה, ובשנת תרפ”ט היגר לארה”ב.   שם כיהן כאחד מראשי ישיבת ”תורה ודעת” עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת תש”כ, בה נפטר.  בימיו בארה”ב פעל רבות למען אגודת ישראל ולמען שארית הפליטה. התמסר להצלתו של הרב מטשיבין שגלה לבוכרה, שאף התכתב עימו בענייני הלכה וסייע לו בהקמת הישיבה. מפרט: [1] דף, 27 ס”מ. בלאנק רשמי קדום מתקופת העיר חברון. בבלאנק הקדום שלפנינו רשם הגרמ”מ עדיין את שם משפחתו 'עפשטיין' באות ע', לאחר מכן שינה ל'אפשטיין'.  מצב; טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים בשולי הקיפולים, ללא פגיעה או חיסרון.