בידספיריט | מכתב מנהיגי ארץ-ישראל אל מזכירו

מכתב מנהיגי ארץ-ישראל אל מזכירו של מונטיפיורי || הגאון רבי שמואל סלאנט וחכם רפאל מאיר פאניז'יל - מכתב יפה תואר, מאת שני גדולי רבני ארץ ישראל, רבה הנודע של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט, והחכם באשי הספרדי הראשל”צ חכם רפאל מאיר פאניזיל. ירושלם, כ”ה מנחם אב תרמ”ז [1887]. המכתב נשלח אל ”ידיד ה' ועמו... מו”ה אליעזר הלוי נ”י גזבר ואמרכל דאה”ק ת”ו”, שהיה מזכירו האישי של השר משה מונטיפיורי במשך חמישים שנה. מהמכתב ניתן לראות שגם שנתיים לאחר פטירת השר הצדיק, ממשיך מזכירו המיתולוגי לבסס תמיכות נדיבות עבור עניי ארץ ישראל. שני מנהיגי ארץ ישראל, הספרדי והאשכנזי, מסיימים את מכתב התודה בברכה: ”והיה זה שלום וברכה, כעתירת הדו”ש באה”ר מוקיריו ומכבדיו, שמואל סלאנט [חתימת יד קדשו וחותמת], רפאל מאיר פאניז'יל [חתימת יד קדשו המצוירת, וחותמת]”. לאחר חתימות הרבנים מופיע חותם נוסף וחותמת מאוחדת של הכוללים. הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע”ו-תרס”ט], ”גאון ישראל אשר הארץ האירה מכבודו ונתפרסם בכל העולם בתורתו וחכמתו כחכימא דיהודאי ועוצם גבורתו בהוראה אשר היה יחיד ומיוחד בזה. גם היה מפורסם מאד בקדושתו העצומה” (הסכמת הגר”ש אוירבך ל'אדרת שמואל', ירושלים תשע”ד). כיהן כרבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב”ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר”א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה. הראשון לציון חכם רפאל מאיר פאניז'ל - המרפ”א [תקס”ד - תרנ”ג], גאון ומקובל, נודע כבעל מופת. בשנת תר”ג מונה לראש אבות בתי הדין ולנשיא כוללות הספרדים בירושלים. ובשנת תר”ם מונה לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לארץ ישראל. מחבר ספר ”לב מרפ”א”. תקופה מסוימת נסע חכם רפאל מאיר פאניז'ל כשד”ר בארצות אירופה וצפון אפריקה, מה שפרסם את שמו בכל העולם כגאון בתורה וכאיש מופת. הוא תקן תקנות רבות בקהילות שאליהן הגיע [אחת התקנות נדפסה בספרו ”לב מרפא” בהקדמה בשם ”זכרון לפני ה' תמיד”]. בזמן שהותו באיטליה השכין שלום בין שני חלקי קהילת רומא, שהיו מסוכסכים, ונקרא בשל כך אל האפיפיור לשיחה וסיור בוותיקן, שם ראה שרידים מכלי המקדש.  בעת ביקורו של חכם רפאל מאיר פאניז'ל בתוניס בשנת תרכ”ג, אותה שנה הייתה שנת בצורת ורעב. עם הגיעו לתוניס, רבני המקום פנו אליו שיתפלל לגשמים והנה תוך כדי תפילתו נתקדרו השמיים והחל לרדת גשם. מושל העיר תוניס, לאות הוקרה, נתן לו לבוש מרוקם כמנהג שרי תוניסיה, ורישיון מיוחד לעבור בכל ערי תוניסיה ברכיבה על סוס. הנמען ד”ר אליעזר הלוי [תקס”ט-תרמ”ט], היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.  הלוי טיפל במשאים ומתנים של מונטיפיורי, ניהל מספר מפקדי אוכלוסין שנערכו בארץ ישראל ביוזמתו של הנדיב והתכתב עם אישים שונים שפנו אליו. לאחר פטירתו, סידר את מאות מכתבי הבקשות אשר נשלחו אליו, אשר ראו אור בדפוס, אם כי בשל עריכה מופרזת, נגרעה חשיבותן כמקור למחקר היסטורי.  הלוי נפטר בלונדון. על שמו נקרא רחוב בשכונת קריית משה בירושלים.  אוסף מכתביו שמור בספרייה הלאומית. נכדו הרברט לווה (אנ') (1882–1940) היה חוקר יהדות ושפות שמיות, מרצה באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בנו רפאל לווה (1919–2011) (נינו של אליעזר הלוי) היה גם הוא חוקר מדעי היהדות, פרופסור ללימודיים עבריים בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מפרט: [1] דף נייר כפול, 22X14 ס”מ כל דף. נייר איכותי, משובץ. מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.