בידספיריט | 'איגרת שדרות' בכתי”ק ה'אבן האזל'

'איגרת שדרות' בכתי”ק ה'אבן האזל' אל מנהיגי העיר בני-ברק. תרצ”ו - מכתב שדרות נאה, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר רבה של סלוצק וראש ישבת עץ חיים. הנודע על שם ספרו כבעל ה'אבן האזל'. ירושלים תרצ”ו [1936]. המכתב ממוען אל ”מע”כ הרבנים הגאונים רבני בני ברק ולכבוד ראש העדה הרה”ג מר גרשטנקארען נ”י” (יצחק גרשטנקורן), מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה. באיגרתו לטובי העיר בני ברק ממליץ האבן האזל על השד”ר ר' נפתלי הילפרין ועל שליחותו לטובת עניי ירושלים ופליטי המלחמה מאירופה. רקע: המכתב נכתב בשנת תרצ”ו [1936], ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. זרם הפליטים מאירופה לארץ ישראל הולך וגובר, וביניהם רבנים חשובים ”ראשי עדות בישראל” כלשונו של האבן האזל. יהודי ירושלים שהיו רגילים להסתמך, גם עבור עצמם, על תרומות מה'כוללים' השונים בגולה, מוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה פעמיים, הן מחמת התרומות שפסקו מלהגיע מפאת המלחמה, ובמעט שאין להם הם גם נאלצים להתחלק עם הפליטים הרבים שהגיעו בחוסר כל מאירופה. בצר להם פונים פרנסי ירושלים לקושש תרומות אצל ה'גבירים' במושבה החדשה והענייה בני ברק. רבי איסר זלמן מריץ בידי השד”ר ר' נפתלי הילפרין, את איגרת קדשו אל ”ראש העדה”, לטובת המגבית. הגאון רבי איסר זלמן מלצר [תר”ל-תשי”ד], מכונה על שם ספרו בעל ה'אבן האזל'. היה תלמידם של ה'חפץ חיים' והגר”ח מבריסק. כבר כנער התבלט בכשרונותיו הנדירים והיה התלמיד הצעיר ביותר בישיבת וולאז'ין, שם כונה ”זוניא מיר'ר”, על שם עירו. שימש כראש ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן, משנת תרנ”ז [1897] שימש כראש ישיבת סלוצק, ומתרס”ג גם כרבה של העיר. משנת תרפ”ה כיהן כראש ישיבת עץ חיים בירושלים, עד לפטירתו. בין תלמידיו נמנים גדולי הדור: רבי אהרן קוטלר (שהיה חתנו), רבי משה פיינשטיין, הרב שך, הגרש”ז אוירבך ובנו הגר”ש אוירבך, רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ועוד רבים מגדולי הדורות האחרונים. מפרט: [1] נייר בלאנק רשמי. 22*14 ס”מ. כולו בכתב יד קדשו, ובחתימת ידו של בעל ה'אבן האזל'. מצב; טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן.