בידספיריט | נדיר וחשוב: מכתב מהגאון רבי

נדיר וחשוב: מכתב מהגאון רבי יחזקאל ברשטין בעל ”דברי יחזקאל” ראש ישיבת אור ישראל דסלבודקא - מכתב בעל תוכן היסטורי חשוב ביותר, בין שני ראשי ישיבת סלבודקא, אודות הנהגת הישיבה. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הצדיק  רבי יחזקאל ברשטין בעל ה”דברי יחזקאל”. המכתב נשלח אל משנהו אשר בארץ ישראל הגאון האדיר רבי משה פינקל בן הסבא מסלבודקא. קובנא-סלבודקא, תרפ”ה [1925]. מכתבים מה”דברי יחזקאל” הינם נדירים. לפנינו שיח בין שני ראשי ישיבת סלבודקא, עדות אותנטית נדירה ביותר מכלי ראשון, אודות הנהגתה של אחת מישיבות הדגל בליטא. מרתק לראות במכתב כי הנושאים המעסיקים את ראשי הישיבה בליטא לפני מאה שנה, הינם אותם נושאים בדיוק המעסיקים כיום את עולם הישיבות, שמסתבר שלא שינה מצורתו מאז ועד לימינו. ראשי הישיבה דנים במכתב אודות הבחינות לישיבות גדולות; תקופת בין הזמנים הממשמשת ובאה; שבתות חופשה; השטייגען בישיבה; ההנהגה כלפי הבחורים [הדברי יחזקאל נוקב בשמם של שלושה בחורים שרק אותם ניתן לשלוח הביתה כמה ימים לפני סוף הזמן, מפני שהעדרם לא יגרום לרפיון בלימוד בישיבה...]; קבלתם של ר”מים ונושאי משרה חדשים לישיבת סלבודקא [ששמותיהם נקובים במכתב], בהוראתו הישירה של הסבא.  המכתב נשלח בסוף ימיו של הסבא מסלבודקא, המוזכר כחוט השני לאורך בתרי המכתב בכינוי ”אדמו”ר שליט”א”. וניתן לראות בו כיצד גם ממרום שנותיו מנצח הסבא על מפעל חייו.  חלק מעניין במכתב עוסק בהחלטתו של הסבא מסלבודקא על מינויו של הגאון רבי יוסף פרבר [חתן נכדת הסבא בת הגאון רשי”ל פלצ'ינסקי אב”ד וישקי], לאחד מראשי הישיבה בסלבודקא.  הרקע למכתב: בשנת תרפ”ג הקימו הסבא מסלובודקא  ובנו הגאון רבי משה פינקל, ישיבה לשכבת גילאים צעירה יותר מזו שהייתה בישיבת ”כנסת ישראל”. שמה של הישיבה נקרא ”אור ישראל” והיא נועדה לשמש מעין ישיבת ביניים לבוגרי הישיבות הקטנות, בטרם כניסתם לישיבה הגבוהה. מהר מאוד זרמו אליה גומרי הישיבות הקטנות מכל מדינת ליטא והיא קיבלה שם כאחת הישיבות החשובות ביותר, הן בדרגת לימודיה והן ברוח המוסר. תלמידי הישיבה אור ישראל המשיכו רובם ככולם אל הישיבה הגדולה כנסת ישראל והתבלטו בה כמתוקנים ומצוינים שבהם. בתחילה שולב הגאון רבי יחזקאל ברשטין בצוות הישיבה כר”מ. בחורף תרפ”ה עלה רבי משה פינקל לארץ ישראל, לכהן כר”מ בישיבה בחברון, והדברי יחזקאל נתמנה תחתיו כראש הישיבה.  במכתבו שלפנינו שנכתב עובר לנסיעתו של הגר”מ פינקל לארץ ישראל, עדיין על נייר המכתבים הרשמי של הנמען (!) כותב אליו הדברי יחזקאל בענווה, כביכול הוא אך ממלא את מקומו של רבי משה עד לשובו. למגינת עם ישראל, כעבור פחות משנה, בחול המועד סוכות תרפ”ו, נפטר הגאון רבי משה פינקל באופן פתאומי, והוא בן 42 שנה בלבד. עולם התורה איבד את אחד המטאורים הגדולים שלו, שהאור שמח התבטא עליו בשעתו שהוא עתיד להיות ה”קצות החושן” של הדור. מפרט: [2] עמ' כ-27 ס”מ. מצב; טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. הגאון רבי יחזקאל הלוי ברשטין  - [תרמ”ט-תש”ב], מגדולי גאוני ליטא. בעל הדברי יחזקאל - מספרי היסוד של עולם הלמדנות הישיבתי, וראש ישיבת אור ישראל בסלבודקא.  בראשות ישיבת אור ישראל - סלבודקא: בשנת תרפ”ג הקים הסבא מסלבודקה את ישיבת ”אור ישראל” בסלבודקה, ורבי יחזקאל התמנה לר”מ, והגר”מ פינקל בן הסבא מונה לראש הישיבה. בחורף תרפ”ה עלה רבי משה פינקל לארץ ישראל, לכהן כר”מ בישיבה בחברון, והדברי יחזקאל נתמנה תחת הגאון רבי משה פינקל כראש הישיבה. תקופת עמידתו של רבי יחזקאל בראש ישיבת אור ישראל בצירוף ספרו הגדול הם שהוציאו לו שם-עולם. התבטאויות גדולי דורו: תלמידו הגאון רבי אליהו קושלבסקי היה מספר כי עם הופעתו של הדברי יחזקאל בשערי הישיבה היו התלמידים נעשים כמרקחה. כניסתו עוררה מהומה כה גדולה עד שלא היה מספיק רבי יחזקאל להגיע ולפלס דרכו למקומו בכותל המזרח וזמן סדר א' היה מסתיים. הגאון ר' יצחק הוטנר בתארו את הדברי יחזקאל  היה מתבטא כי ”גדול הוא ר' יחזקאל מכל ראשי הישיבות”. תלמידו המובהק הגרא”מ שך מזכירו בספרו אבי עזרי [קמא, הלכות גניבה, פ”ג הלכה ח-ט] ”והנה זה רבות בשנים שמעתי בזה ישוב נבון ממו”ר הגאון הקדוש רבי יחזקאל ברשטיין זצוק''ל' . בתקופת השואה: ר' אפרים אשרי מתאר ”ביתו של רבי הגאון הצדיק ר' אברהם גרדזענסקי הי”ד מנהלה של ישיבת סלאבדקא נעשה לאכסניא של תורה... הגאון ר' אלחנן ווסרמן הי”ד היה לומד שם מסכת נדה עם הציבור... הגאון ר' יחזקאל ברנשטיין ראש ישיבת 'אור ישראל' למד עם חבורה מס' נדרים...”. שני גדולי ישראל רבי אלחנן וסרמן ורבינו, יחד עם עוד עשרה הרוגי מלכות מגדולי הדור, נטבחו על קידוש ה' ב'פורט התשיעי' הנודע לשמצה שבעיר קובנא. ספרו דברי יחזקאל, נחשב כאחד מהספרים הראשונים, אולי אף ראשון בזמן, המבטאים את התקבלותו של ה'מהלך החדש' - דרך הלימוד מבית מדרשו של הגר”ח מבריסק ותלמידיו חניכיו גדולי ישיבות ליטא. הספר הפך לנכס צאן ברזל בעולם הישיבות וכבר בדורו הוא נזכר בספרים רבים, דוגמאות אחדות: בקובץ כנסת ישראל, הנדפס בשנת תרצ”ח: ”וכתב עלה הגאון ר' יחזקאל נ''י בספרו דברי יחזקאל סימן מ”ז דאינו נכון וכו'”; בספר אמרי חיים להגאון הצעיר רח”ש מארקוביץ הי”ד מחברי הכולל דסלבודקא, שנדפס בקיידאן תרצ”ט אנו מוצאים: ”ויתיישב בזה מה שהקשה כבוד מו”ר הגאון דברי יחזקאל שליט”א סי' מ”ד”; כיו''ב אנו מוצאים בספר שפע ימים להגאון רי”א קעסטין, הנדפס גם הוא בקיידאן תרצ”ט, המביא מדברי הספר בכ”מ ונו”נ בדבריו: ”ומצאתי את שאהבה נפשי בספר דברי יחזקאל סי' ה' וכו”; גם בספר חידושי וביאורי רבינו הגר”א להג”ר אברהם דרושקאוויץ משגיח דישיבת וואלאז'ין, קיידאן ת''ש מצאנו ”ובספר דברי יחזקאל העיר ע”ז”. הנמען הגאון רבי משה פינקל - [תרמ”ד- תרפ”ו], בנו בכורו של 'הסבא מסלבודקה' רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא,