בידספיריט | נדיר, חשוב: 'דרשת שבת זכור'

נדיר, חשוב: 'דרשת שבת זכור' בכתי”ק ה'לבושי מרדכי' ממאד הגה”ק רבי מרדכי ליב וינקלר לא נדפס! - דרשה ארוכה לשבת זכור, המשתרעת על פני [3] עמודי גיליונות גדולים. הדרשה כולה [למעלה מ-1,500 מילה] נכתבה בעצם כתב יד קדשו של ”גדול המורים” הגאון רבי מרדכי וינקלר אב”ד מאד, גדול תלמידי ה'כתב סופר' ואחד משלשת עמודי ההוראה בהונגריה. הדרשה נושאת את הכותרת ”דרוש לפ' שבת זכור”. היא אינה מתוארכת, וניכר מסגנון הדרשה ומהברכות שבסופה, שהלבושי מרדכי הכין אותה כדרשה לשאת בפני הציבור בבית הכנסת.  בבדיקה אלקטרונית במאגרים המובילים, הדרשה לא נמצאה בספריו 'לבושי מרדכי'. הגה”ק רבי מרדכי ליב וינקלר [תר”ה-תרצ”ב], גדול תלמידי ה'כתב סופר' ומגדולי משיבי הדור. למד בישיבת פרשבורג ונסמך להוראה על ידי רבו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה”כתב סופר”. כיהן כאב”ד וראש ישיבה בעיירה מאד שבהונגריה, מהישיבה שהקים במאד בשנת תרס”א [1901] יצאו תלמידי חכמים ומורי הוראה רבים. הוא נחשב בדורו לאחד משלשת עמודי ההוראה בהונגריה (יחד עם רבי ישעיה זילברשטיין אב”ד ווייטצען ורבי שמעון גרינפלד המהרש”ג). עוד בחיים חיותו כתבו עליו ”רב הדומה למלאך ה' צבאות ולראיה כי תורה יבקשו מפיהו מכל קצווי תבל וקובעים הלכה כמותו בכל מקום”. הגאון המובהק רבי שמואל ענגל בהיותו דן בהיתר לעגונה ואחרי בירור רב ניסה להתירה, לא רצה להוציא לאור פס”ד רק בתנאי שיסכים אתי הגאון האדיר ממאד! כמו כן הגאון האדיר רבי שמעון גרינפעלד אב”ד סעמיהאלי נשאל על ידי הגאון רבי יעקב יוסף יונגרייז אב”ד ניר מאדע שאלה חמורה בענין 'קידושי שחוק' ובתשובתו האריך להתיר בצירוף כמה סניפים, אולם את מכתבו הוא מסיים ”יען כי הוא ענין חמור איני רוצה שיסמוך מעכ”ת עלי לבדי וישלח תשובתי זו להגה”צ ממאד שליט”א ואם יסכים גם הוא וגם מעכ”ת אזי יוכלו להתיר הבתולה”. גילוי אליהו: מן העניין לצטט את הסיפור בשם תלמידו הגאון רבי עזריאל יהודה לבוביץ זצ”ל אב”ד האדהאז, שכאשר נבחן להוראה אצל הלבושי מרדכי, קרא לו הלבושי מרדכי לחדר צדדי בביתו ודווקא שם בחן אותו, כששאל אותו הרב לבוביץ מדוע הוא בוחן אותו דווקא שם? השיב לו, שמכיוון שהוא מתכונן לתת לו היתר הוראה, לכן הוא צריך סייעתא דשמיא גדולה כדי שלא יצא מכשול מפסיקותיו, ובחדר זה היה ללבושי מרדכי 'גילוי אליהו' ועל ידי כך יהיה לו תוספת סייעתא דשמיא! 'גדול המורים' הוא התואר בו השתמשו כל חכמי דורו בהזכירם את שמו, לא רק בדרך כבוד וכדומה, אלא התייחסו אל ספריו כהלכה והוראה ברורה. תיכף עם כל יציאת כרך מסדרת ספריו שו”ת ”לבושי מרדכי”, קיבלוהו חכמי דורו בידיים פתוחות ורבים מהם הריצו לו את הערותיהם ותגובותיהם תיכף ומיד לפסקיו וחידושיו ולפעמים היו חידושיו נושא שדנו בו במשך שנים רבות, הן בכתבי העת התורניים והן בספרי השו”ת. [ראה: הקדמת 'תולדות לבוש מרדכי', תשע”ז]. מפרט: [3]עמודים גדולים כתובים, 21X34 ס”מ כל עמוד. נייר איכותי עם הטבעת-מים. למעלה מ-[1,500] מילה בכתי”ק הלבושי מרדכי. מצב; טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. קרעים בקיפולים, משוקמים מקצועית.