בידספיריט | כרזה בחתימת החפץ חיים, רבי

כרזה בחתימת החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרבי הריי”צ, ועוד רבנים. תר”פ?. - כרזה הקוראת אל אחינו בכל אתר ואתר, עת קרב זמן חרותנו.. קול שוועת אחינו ברוסיא.. שם דאגה נוראה.. ע”ד הספקת מצה למועד לחג הפסח למאות אלפים משפחות.. סיבת הדאגה, הוא העוני הגדול בין אחינו ברוסיא.. והשנה.. נוסף על כן.. השנה שנת בצורת במדינת רוסיא.. אחינו, שאלה אשר כל אחד מישראל מחויב להשיב עליה.. כולנו כאחד נשא עלינו ח”ו את הכתם השחור הנורא, אשר יכתב על לב ישראל לדראון עולם, ח”ו, כי אנחנו כל ישראל היושבים חוץ לארצם, ראינו בצרת אחינו ואחיותינו ולא באנו ח”ו לעזרתם., אחינו.. האם נשב ח”ו בחבוק ידים? .. החיוב על כל אדם   מישראל להפריש נדבתו לשם ”מעות חטים ליהודי רוסיא”. החוב על כל הרבנים ליסד בכל מקום ומקום, ”ועד למעות חטים ליהודי רוסיא”.. הסכת ושמע ישראל.. הביאו איש איש את תרומתו בשביל אחינו לפסח, מהרו, חושו, אל תאחרו שעה, כי שעה ליום תחשב.. בשולי הקריאה חתימותיהם בדפוס של מרן החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, האדמו”ר רבי יוסף יצחק  שניאורסון, רבי יחזקאל ליבשיץ, רבי אברהם דובר כהנא שפירא, רבי מנחם מענדל ז'ק. תר”פ-1920?. דפוס צוקרמן. גודל: 23*31 ס”מ.  מצב; בינוני, כתמי זמן חתוך בשוליים עם חסר בטקסט. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין: (ה'תקצ”ט, 1839 - ה'תרצ”ג, 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים. מכונה ”החפץ חיים” על שם ספרו. רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי: (תרכ”ג, 1863 - ת”ש, 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות על דמותה של היהדות החרדית הליטאית. האדמו”ר רבי יוסף יצחק שניאורסון: (מכונה בחב”ד אדמו”ר הריי”צ; ה'תר”ם, 1880 - ה'תש”י, 1950) היה האדמו”ר השישי בשושלת אדמו”רי חסידות חב”ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר”פ (1920) ועד לפטירתו. רבי יחזקאל ליבשיץ:  (ה'תרכ”ד, 1864 - ה'תרצ”ב, 1932) היה רב פולני-ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא ובפולין, אב”ד קאליש, ויו”ר אגודת הרבנים בפולין,  נודע על שם ספרו ”המדרש והמעשה”. רבי אברהם דובער כהנא-שפירא: (תרל”א, 1870 – תש”ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מחבר שו”ת דבר אברהם, ויו”ר אגודת הרבנים דליטא, מגדולי הפוסקים במאה העשרים. נפטר ממחלה בגטו קובנה. רבי מנחם מנדל דובער ז'ק:  (תרל”א, 1871 - תש”ג, 1943) היה ראש ישיבה רבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה, ויו”ר אגודת הרבנים דלטביא. הוציא לאור את הספר ”משך חכמה” של האור שמח מתוך כתבים שהפקיד בידיו.