בידספיריט | תשובה ארוכה [2 עמ'] בכתי”ק

תשובה ארוכה [2 עמ'] בכתי”ק הגאון רבי שלמה איגר אל אביו הגרעק”א. - תשובה ארוכה [כשמונה מאות מילים!] וחשובה, נכתבה כולה בעצם כתב יד קדשו של גאון הגאונים רבי שלמה איגר אב”ד פוזנא, בנו וממלא מקומו של הגרעק”א. התשובה ממוענת אל אביו גאון הדורות מרן הגרעק”א. [פולין, לפני תקצ”ח 1837]. נדפס בשינויים רבים בשו”ת רבינו שלמה איגר, כתבים, ב, סימן סג. לפנינו שני עמודים גדולים מתוך פנקס התשובות של הגר”ש איגר, כתובים בכתיבה אוטוגרפית צפופה עם תיקונים והגהות בין השורות ועם זאת הם נכתבו בבהירות רבה מאוד והם קריאים ונהירים. התשובה ממוענת כאמור אל אביו גאון הדורות הגרעק”א והיא מלאה בביטויים מעניינים מאת הגאון הצעיר אל אביו הקדוש [ביטויים שעודנו או הוסרו לגמרי בספר]. התשובה פותחת במילים ”כתב אבא מרי מאור ישראל נ”י בשולי מכתב קדשו אלי” [הנוסח בספר הוא: ”כתב אבא מארי מאור ישראל נ”י”]. בהמשך [שורה 3] ממשיך וכותב הגר”ש איגר אל אביו הגרעק”א: ”אבל מה אעשה אם אאמ”ו [אבי אדוני מורי ורבי] לעולם יחי' מתגעגע? אלי ודילוגי עליו אהבה, אמרתי אדברה ויהי מה, ונראה לי קטן תלמידיו” [כל השורה אינה מופיעה בספר מלבד המשפט ”אשיב ויהי מה דעת תלמידו ובנו”]. גם עצם התשובה שונה בין כתב היד לנדפס ולפנינו הזדמנות נדירה ויוצאת דופן לראות את אופן כתיבתו של הגר”ש איגר, כיצד כתב בתחילה את התשובה אל אביו [החלק ההלכתי] ומה הם התיקונים שתיקן לאחר מכן לקראת הדפסת הספר. התשובה עוסקת בין היתר בעניין נתינת מתנה לאדם חשוב, שנחשבת בעצם לקבלת מתנה ממנו. מכיוון שההנאה שהאדם החשוב הסכים לקבל מתנה מהנותן היא כל-כך בעלת חשיבות, עד שזה נחשב בהלכה כאילו האדם החשוב הוא בעצם הנותן, על ידי שהסכים לקבל את המתנה, ונותן המתנה הוא בעצם המקבל, כי נעשתה לו טובה שקיבלו ממנו את המתנה. (ויש לכך נפק”מ הילכתיות רבות). התשובה מסתיימת במילים ”אדם חשוב”! כמה סמלי הדבר שבכך עוסקים האב ובנו שהיו האישים מהחשובים ביותר בהונגריה ובדור כולו והביטוי ההלכתי ”הנותן מתנה לאדם חשוב” כאילו נכתב עליהם ממש. מן העניין לציין כי הגר”ש איגר היה גדול הדור בגאונות ולא היה בדור כולו מי שהיה גדול ממנו בגאונות, ודווקא היותו בנו של אביו גאון הדורות, שגם דורות רבים לפניו לא היו גאונים כמותו, היא שעמעמה מעט את עוצמת גדולתו. הגאון רבי שלמה איגר [תקמ”ו-תרי”ב], מגדולי גאוני דורו, בנו חביבו של הגאון רבי עקיבא איגר וממלא מקומו ברבנות פוזנא, וגיסו אהובו של החתם סופר. היה מגדולי ישראל הבודדים שזכו שחידושיהם נדפסים בתוך כרכי הש”ס עד היום הזה ['גיליון מהרש”א' - מ'ורנו ה'רב ר'בי ש'למה א'יגר]. משנת תקצ”א כיהן כאב”ד קאליש, ומשנת ת”ר ממלא מקום אביו ברבנות פוזנא וכה הספידו אחיינו בעל הכתב סופר: ”מאחר ששלמה בנו [של הגרעק”א] דודי הגאון זצ”ל מילא מקומו והניח בן כמותו, ועכשיו אבדנו אותו ואת בנו ומתו שניהם כאחד”.     הגר”ש איגר למד בישיבתו של אביו ונודע כבחיר תלמידי הישיבה וכעילוי. אביו כיבדו ביותר והוא כותב אודותיו ביטויים גבוהים. הוא מוזכר בכתביו של אביו פעמים אין ספור. אף הוא עצמו עמד בקשר מכתבים רצוף עם כל גדולי דורו.     למרות היותו מהמתנגדים לחסידות, בנו הרה”ק רבי יהודה לייב איגר (ר' לייבל'ה) נמשך לתנועת החסידות, והצטרף לחסידות קוצק ובהמשך ייסד את חסידות לובלין ונמנה כאדמו”ר הראשון בשושלת זו. סיפורים רבים עברו במסורת החסידות אודות כך, אחד מהמפורסמים ביניהם הוא, שכאשר באו להתלונן בפני הגרעק”א על כך שנכדו רבי לייבל'ה איגר מאחר את זמן התפילה, ענה להם הגרעק”א: שכלל ידוע הוא שעבירה גוררת עבירה, ואם עבירה זו של רבי לייבל'ה אינה גוררת אחריה שום עבירה והוא מוחזק כקדוש וטהור, משמע שגם זו אינה עבירה בידיו.    הגר”ש איגר ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים ”גליון מהרש”א” על הש”ס ושו”ע, ספר ”שו”ת רבי שלמה איגר”, ו”ספר העיקרים - ביאורים בעקרי ההלכות”. מפרט: [2] עמ' גדולים מתוך פנקס התשובות של הגר”ש איגר. 24 ס”מ. כתיבה אוטוגרפית עם תיקונים והגהות בגוף כתב היד. כולו בכתי”ק הגר”ש איגר, ללא חתימה. מצב; בינוני-טוב. כתמי זמן. קרעים קלים בשולים מחוזקים בנייר דבק בלתי חומצי, עם פגיעה כל שהיא בטקסט. מצורף אישור מומחה מאת ד”ר ישראל מרדכי פלס, מהמרכז לחקר כתבי יד, על אותנטיות כתב היד.