בידספיריט | 'והתקדשתם והייתם קדושים' הנטלה של

'והתקדשתם והייתם קדושים' הנטלה של הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ. - קדוש קדוש קדוש! נטלה לנטילת ידיים אשר שמשה את הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ במשך עשרות שנים, והייתה תלויה על מסמר בקיר המטבח מעל הכיור. ע”ג הדופן כיתוב רקוע: 'נטילת ידים' תחתיו עיטורים נאים. בתלמוד בבלי מייחסים לנטילת ידיים סגולה לעשירות. בגמרא מסופר על תנא שהיה עשיר מופלג. פעם שאל אותו אחד מחבריו התנאים כיצד זכה לעושר זה, והלה הסביר שהקפיד ליטול את ידיו במים רבים, שהיו מגיעים לו עד המרפקים, וכך זכה לעושר האגדי שלו. בנוסף, מביאים חז”ל את דבריו של רב חיסדא בגמרא שאמר: ”אני נוטל את ידיי בשפע של מים, ויתנו לי שפע של ברכה מהשמיים” (מסכת שבת סב, ב). גם על פי הקבלה, בכוחה של מצוות נטילת ידיים להשפיע על פרנסה לאדם וכן על טהרה לנפשו. בספרים מבואר שמברכים על מצווה זו את הברכה ”ע'ל נ'טילת י'דיים”, אשר יוצרת את ראשי התיבות ”עני”, כי אדם שמקפיד על נטילת ידיים - זוכה להורקה של ברכה, שפע ופרנסה מהשמיים. גם סגולת כוס של ברכה גדולה ועצומה, ומלבד סגולתה המפורסמת להצלחה כלכלית, נודעו לכוס הברכה סגולות רבות נוספות, למשל לרפואת העיניים, אדם שנחלש מאור עיניו, יכול להירפא ע”י שתיית כוס הברכה בשבת (חז”ל במסכת ברכות). עוצמת סגולתם של חפצים שהיו בשימושו של הצדיק ידועה במסורת היהודית אלפי שנים. כבר בתלמוד הירושלמי במסכת נדרים, מסופר על אחד מחכמי ישראל שעלה בחכמתו על כל חבריו וכששאלו אותו מניין קיבל את אותה חכמה? השיב: ”מקלו של רבי מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה” (ירושלמי נדרים כט, ב). כלומר, עצם זה שהחזיק בידו חפץ של צדיק בשעת הלימוד, גרם לו להשכיל. רעיון זה חוזר ונשנה אצל גדולי הדורות, מכל החוגים והעדות. בשם האדמו”ר רבי מרדכי מנעשכיז זי”ע שאמר שבכלי שנתן לו רבו הרה”ק רבי מיכל מזלאטשוב זי”ע בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות (דברי בינה, דף מז).  דברים דומים כותב ה'בן איש חי' בספרו 'בן יהוידע': ”כל דבר גשמי שיהיה תשמיש לדבר קדוש, מוכרח שיקנה אותו דבר הגשמי חלק קדושה שיהיה שורה עליו תמיד רוח קדושה, ולכן אמרו רז”ל אבן שהיה יושב עליה רבי אליעזר בן הורקנוס תמיד ועוסק בתורה דומה להר סיני, וכן המשענת של הנביא אשר הנביא נשען עליה תמיד בעשותו ייחודים הקדושים שסומך מצחו וראשו עליה יש בה רוח קדושה, ולכן אמר אלישע הנביא ע”ה לגחזי שייקח משענתו וישים אותה על פי הנער להחיותו בה. על כן חמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה מיוחד לו, שהיה רוכב עליו תמיד כשהוא נוסע ממקום למקום דרך המדבר, והיה ברוכבו עליו עושה ייחודים ועוסק בסודות התורה לעשות בירורים בהליכתו, לכך קנה החמור איכות קדושה שיהיה שורה עליו רוח קדושה תמיד” (בן יהוידע על סנהדרין צה, א). כל כך הרבה שנים של קדושה וטהרה, ספגה הנטלה האישית אשר שימשה במשך שנים את הגאון רבי מיכל יהודה זיע”א,   מבהיל לחשוב אלו השפעות של חכמה וקדושה יושפעו על הלובש את 'כתונת בד קודש' זו שלפנינו, ואלו כוחות עליונים יקבל המחזיק כלי זה, אלו ניסים יוכל לחולל עמה, כדברי האדמו”ר מנעשכיז (הנ”ל) ”בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות”! גובה: 11.5 ס”מ. קוטר: 11 ס”מ. מצורף אישור בכתב יד מבניו של רבי מיכל יהודה כי הנטלה שמשה את אביהם הגדול בשימוש תמידי במשך עשרות שנים. החותמים על האישור: הגאון הצדיק ר' משה דוד ליפקוביץ והגאון ר' אברהם יצחק ליפקוביץ. הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ  [תרע”ד-תשע”א 1913-2011], ממנהיגי הציבור הליטאי, מתלמידיו הגדולים של מרן החזון איש, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים. בצעירותו למד בישיבת חברון בירושלים והיה מקורב לראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא ולמשגיח רבי יהודה לייב חסמן. בתקופת לימודיו בישיבת חברון התקרב לרבי איסר זלמן מלצר ונהג להשתתף בקביעות בשיעוריו בסדר קדשים, ואף קבע עמו סדר למוד שבועי. כעבור זמן נעשה לתלמידו של מרן החזון איש אשר היה השדכן שהובילו לחופה. לאחר נישואיו נתמנה לר”מ בישיבת תפארת ציון, ובין תלמידיו היו רבי חיים קנייבסקי, רבי נסים קרליץ, הרב מאיר צבי ברגמן, ורבי דב צבי קרלנשטיין. לעתים היה החזון איש עצמו נוכח בשיעוריו ומקשיב בהנאה מרובה. לאחר פטירת מרן החזון איש השיעור עבר להתקיים בביתו של אחד המשתתפים והוא נמשך כחמישים שנה ברציפות. בתחילת שנות ה 50 ייסד הרב יוסף שלמה כהנמן את ישיבת פוניבז' לצעירים ומינה את רבי מיכל יהודה לעמוד בראשה לצד הגראי”ל שטיינמן. הרב ליפקוביץ' מסר בה שיעורים במשך כששים שנה ברציפות והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים, ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מפורסמים. נפטר בכ”ו סיון תשע”א, יום השנה לפטירת חותנו הרב אברהם יצחק גרשונוביץ. כתמים. סימני שימוש. מצב טוב.