בידספיריט | קדושה שבמלכות: ה'מאירי' של הצדיק

קדושה שבמלכות: ה'מאירי' של הצדיק הפלאי מבוהוש. סימני שימוש רבים מספור - ”זה הסדר נקרא בלשון התלמוד 'סדר ישועות' ” (הקדמת המאירי) ספר בית הבחירה לרבינו המאירי, על מסכת סנהדרין. פרנקפורט, תר”ץ 1930. העותק האישי בו הגה ללא הרף האדמו”ר הפלאי ופועל הישועות הנודע, הרה”ק רבי יצחק פרידמן מבוהוש. עוד מהימים המאירים בימי שבתו על כיסא ממלכתו ברומניה ועד לאחרית ימיו.  כידוע, הרבי הקדוש מבוהוש נהג להסתיר את עצמו ביותר. הן לגבי מופתיו העצומים שפעלו ישועות לרבבות והן לגבי רוח הקודש הגלויה שלו, שהיה מלבישם בדברים של דרך הטבע, והדברים מפורסמים. גם את גדולתו העצומה בתורה נהג הרבי הקדוש להצניע מעין כל, ורק כאשר פורץ חדר לביתו ונתפס, גילו בדרך אגב בני משפחתו הקרובים ביותר והגבאים את 'היתרי ההוראה' שקיבל עוד בצעירותו מגדולי הדור ברומניה - הגאון רבי בצלאל זאב שפרן זצ”ל מבאקוי והגאון רבי שמואל מהינטשעשט - אותם הסתיר הרבי במגירה נעולה.  גם כרך המאירי שלפנינו על מסכת סנהדרין, מהמסכתות העמוקות שבש”ס, שליווה את הרבי מעת מגוריו ברומניה ועד לאחרית ימיו בארץ הקודש, מעיד על כך כמאות עדים - כמספר דפי הספר. באורח שכמעט אינו קיים, גם לא בספרים עתיקים הרבה יותר - כל דף ודף מדפי הספר (ללא גוזמה), מלא לכל אורכו בסימני שימוש קדושים וטהורים, כתוצאה מעיון בלתי פוסק בספר. כאמור, הדבר מפליא ביותר, ואינו נראה גם בספריהם של גדולי המתמידים, וייתכן שהתשובה לכך היא מפני שברומניה לא היו לרבי ספרים, ואולי נהג אז להגות בעיקר בספר הקדוש שלפנינו. גלגולו של הספר והרישומים שעליו, אכן מעידים על הקושי שבהשגת ספרי קודש ברומניה של אותן השנים. הספר הקדוש היה תחילה רכושו של יהודי בשם דוד בערקאוויטש מהעיר יאסי, החתום בראש השער ובגב השער. מתחת לחתימת הבעלים שבראש השער מופיעה הקדשת ברוך משה בערקאווויטש (בנו ככל הנראה) שהעניק את הספר במתנה לאדמו”ר מבוהוש: ”עבור הרב הצדיק בושער רבי, מאת ברוך משה בערקאוויטש”. כמו כן בגב השער מופיעים הזכרות שמותיהם לברכה של שאר בני משפחת בערקאוויטש והקדשה נוספת: ”להרב הצדיק ה”ה מ”ה יצחק פריעדמאנן בהושער רבי בוקארעסט רבי, מאת ה' חיים דוד בן ברוך בערקאוויטש” ורישומים נוספים. כל אלו אכן מלמדים על נדירותם של ספרי הקודש ברומניה הקומוניסטית. ישנה בדרך כלל חיבה מיוחדת לעבור על ספרי צדיקים וכמעין הנדסה לאחור לראות היכן מתרכזים סימני השימוש ולהבין על פי זה באיזה סוגיות הם נהגו בעיקר לעסוק. בספר שלפנינו הדבר אינו אפשרי, מפני שבכל אחד ואחד מדפי הספר ישנם סימני שימוש כה רבים, כאילו בו עסק הרבי הקדוש כל חייו! הדברים פלאיים ביותר, בדיוק כמו שרבינו הקדוש היה כל ימיו איש פלא ועקבותיו לא נודעו. האדמו”ר מבוהוש הרה”ק רבי יצחק פרידמן [תרס”ג-תשנ”ב], בן האדמו”ר רבי שלום יוסף משפיקוב וחתן דודו האדמו”ר רבי מנחם מנדל מבוהוש. משנת תר”ץ כיהן כאדמו”ר מבוהוש והיה מהדמויות הנערצות ביותר בקרב יהדות רומניה. עמד בנשיאות כולל רומניה.     ידיעותיו של רבינו בתורה חבקו זרועות עולם בבלי וירושלמי הלכה ואגדה מוסר וחסידות היו אצורים במוחו הכביר כמונחים בקופסא אך ככל שעלה בידו היה מסתיר ומעלים את הדבר.     הרבי נודע כאחד מגדולי פועלי הישועות בדורו ורוח הקודש גלויה היתה מדברת מתוך פיו. מי ימנה את החולים שנרפאו, עקרות שנפקדו, רחוקים שנתקרבו, מצוקים שנושעו בתפילותיו. עינים פקוחות וזכות כאבן הבדולח היו לו, בהן צפה למרחקים ותשובותיו בהירות ונהירות היו כבאורים ותומים. אולם כשמקורביו השתאו נוכח הנפלאות היה מתחמק ואומר ”אין זה מופת זהו דבר הגיוני” או ”אין זו סגולה זו רפואה פשוטה”.      זאת ראו בחוש כיצד הוא מכוון כוונות ויחודים רמים ונשגבים שיסודתם בכתבי הקודש של האריז”ל, אותם קיבל רבינו מאבותיו הקדושים. הוא היה נוהג לבטא את שמות הקודש בשפתיו ממש כמעין מנגינה טמירה ומופלאה. הקידוש על כוס יין בליל שבת קודש היה עבודה מיוחדת במינה. ברטט ובזיע החזיק הגביע בידו פניו להבים עיניו בעליונים ושפתיו דולקות, וכל העומדים בטיש ראו בחוש כיצד היין שבגביע היה תוסס ורותח.     עלה לארץ בשנת תשי”א והקים את בית מדרשו בתל אביב ובבני ברק. התפרסם כצדיק פלאי ואלפים התדפקו על דלתותיו לישועות ולברכות. אפילו תואר פניו, גם לעת זקנתו היה חלק כפני תינוק. זיע”א. מפרט:  [4] 343 VIII עמ'; 23 ס”מ. מצב; טוב. כריכת מעטפת מנותקת ופגומה. דף אחד מנותק וייתכן שחסרים דף או שניים בסוף.