בידספיריט | [גן העדן האבוד]. מאת הקדוש

[גן העדן האבוד]. מאת הקדוש י.ל. אורליאן. ווארשא, תרצ”א. יידיש - חוברת השקפתית: דער פארשווינדענער גן-עדן - א ווארט וועגן מאדע און לוקסוס - [גן העדן האבוד - מילה על אופנה ומותרות]. חיבורו החשוב של המחנך הדגול והוגה הדעות החסידי הרב יהודה ליב אורליאן נשיא פועלי אגודת ישראל בפולין. ווארשא, תרצ”א [1931]. מהדורה יחידה ונדירה. יידיש הרב יהודה לייב אורליאן [תר”ס-תש”ד], הוגה דעות, מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין. היה מחסידי האמרי אמת מגור. התפרסם כנואם מעולה בכנסים של ”שלומי אמוני ישראל” שהפכה בהמשך לאגודת ישראל. היה ממייסדי ”פועלי אגודת ישראל” וכיהן כנשיאה הראשון בשנים תרפ”ב-תרצ”ב (1922-1932). בנוסף שימש זמן מה מנהל בית ספר בית יעקב בוורשה. הוא החליט להקדיש את כל זמנו לחינוך. בתרצ”ה (1935) מונה למנהל סמינר ”בית יעקב” בקרקוב לאחר פטירת שרה שנירר, מייסדת רשת בתי הספר ”בית יעקב”.      בשמחת תורה תש”ג (3 באוקטובר 1942) התאספו מעט מן היהודים שנותרו בגטו ורשה לתפילות החג בביתו של הרב זמבה, כשהרב אורליאן בין המתפללים. בריקודים עם ספרי התורה הבחין הרב אורליאן בילד בן 12. הרב אורליאן התרגש מאוד לראות את הילד, כיוון שאז היה נדיר לראות ילדים בגטו, והוא תפס בידי הילד לריקוד עם ספר התורה שבידו וקרא: ”יהודי צעיר עם התורה הקדושה!”     היה ניסיון להצלתו באדר א' תש”ג (פברואר 1943): תלמידה שלו לשעבר שהתגוררה בשווייץ שלחה בעבורו אשרת הגירה של פרגוואי. בד' בסיוון תש”ג (7 ביוני 1943), אכן נשלח כנתין חוץ לברגן-בלזן. גם במחנה זה המשיך ללמוד וללמד תנ”ך ויהדות, והביע חרטה על כך שלא פעל מספיק לעלייה לארץ ישראל. במשך זמן מה הייתה תקווה שהוא יינצל כנתין פראגוואי עם כל בעלי האשרות הנוספים, אך פרגוואי הודיעה כי היא אינה מכירה בבעלי הדרכונים כנתינים שלה. משום כך נשלח הרב בשמחת תורה תש”ד (21 באוקטובר 1943) עם כל שאר בעלי הדרכונים למחנה ברגנוי ומאז לא נודע מה עלה בגורלו. מפרט: 32 עמודים. 20 ס”מ. שער מעטפת. מצב; טוב. נייר יבש.  לא כרוך.